{1:1} וידבר יהוה אל משה במדבר סיני באהל מועד באחד לחדש השני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים לאמר׃
{1:2} שאו את ראש כל עדת בני ישראל למשפחתם לבית אבתם במספר שמות כל זכר לגלגלתם׃
{1:3} מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא בישראל תפקדו אתם לצבאתם אתה ואהרן׃
{1:4} ואתכם יהיו איש איש למטה איש ראש לבית אבתיו הוא׃
{1:5} ואלה שמות האנשים אשר יעמדו אתכם לראובן אליצור בן שדיאור׃
{1:6} לשמעון שלמיאל בן צורישדי׃
{1:7} ליהודה נחשון בן עמינדב׃
{1:8} ליששכר נתנאל בן צוער׃
{1:9} לזבולן אליאב בן חלן׃
{1:10} לבני יוסף לאפרים אלישמע בן עמיהוד למנשה גמליאל בן פדהצור׃
{1:11} לבנימן אבידן בן גדעני׃
{1:12} לדן אחיעזר בן עמישדי׃
{1:13} לאשר פגעיאל בן עכרן׃
{1:14} לגד אליסף בן דעואל׃
{1:15} לנפתלי אחירע בן עינן׃
{1:16} אלה קריאי העדה נשיאי מטות אבותם ראשי אלפי ישראל הם׃
{1:17} ויקח משה ואהרן את האנשים האלה אשר נקבו בשמות׃
{1:18} ואת כל העדה הקהילו באחד לחדש השני ויתילדו על משפחתם לבית אבתם במספר שמות מבן עשרים שנה ומעלה לגלגלתם׃
{1:19} כאשר צוה יהוה את משה ויפקדם במדבר סיני׃
{1:20} ויהיו בני ראובן בכר ישראל תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמות לגלגלתם כל זכר מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא׃
{1:21} פקדיהם למטה ראובן ששה וארבעים אלף וחמש מאות׃
{1:22} לבני שמעון תולדתם למשפחתם לבית אבתם פקדיו במספר שמות לגלגלתם כל זכר מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא׃
{1:23} פקדיהם למטה שמעון תשעה וחמשים אלף ושלש מאות׃
{1:24} לבני גד תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמות מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא׃
{1:25} פקדיהם למטה גד חמשה וארבעים אלף ושש מאות וחמשים׃
{1:26} לבני יהודה תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא׃
{1:27} פקדיהם למטה יהודה ארבעה ושבעים אלף ושש מאות׃
{1:28} לבני יששכר תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא׃
{1:29} פקדיהם למטה יששכר ארבעה וחמשים אלף וארבע מאות׃
{1:30} לבני זבולן תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא׃
{1:31} פקדיהם למטה זבולן שבעה וחמשים אלף וארבע מאות׃
{1:32} לבני יוסף לבני אפרים תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא׃
{1:33} פקדיהם למטה אפרים ארבעים אלף וחמש מאות׃
{1:34} לבני מנשה תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמות מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא׃
{1:35} פקדיהם למטה מנשה שנים ושלשים אלף ומאתים׃
{1:36} לבני בנימן תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא׃
{1:37} פקדיהם למטה בנימן חמשה ושלשים אלף וארבע מאות׃
{1:38} לבני דן תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא׃
{1:39} פקדיהם למטה דן שנים וששים אלף ושבע מאות׃
{1:40} לבני אשר תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא׃
{1:41} פקדיהם למטה אשר אחד וארבעים אלף וחמש מאות׃
{1:42} בני נפתלי תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא׃
{1:43} פקדיהם למטה נפתלי שלשה וחמשים אלף וארבע מאות׃
{1:44} אלה הפקדים אשר פקד משה ואהרן ונשיאי ישראל שנים עשר איש איש אחד לבית אבתיו היו׃
{1:45} ויהיו כל פקודי בני ישראל לבית אבתם מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא בישראל׃
{1:46} ויהיו כל הפקדים שש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים׃
{1:47} והלוים למטה אבתם לא התפקדו בתוכם׃
{1:48} וידבר יהוה אל משה לאמר׃
{1:49} אך את מטה לוי לא תפקד ואת ראשם לא תשא בתוך בני ישראל׃
{1:50} ואתה הפקד את הלוים על משכן העדת ועל כל כליו ועל כל אשר לו המה ישאו את המשכן ואת כל כליו והם ישרתהו וסביב למשכן יחנו׃
{1:51} ובנסע המשכן יורידו אתו הלוים ובחנת המשכן יקימו אתו הלוים והזר הקרב יומת׃
{1:52} וחנו בני ישראל איש על מחנהו ואיש על דגלו לצבאתם׃
{1:53} והלוים יחנו סביב למשכן העדת ולא יהיה קצף על עדת בני ישראל ושמרו הלוים את משמרת משכן העדות׃
{1:54} ויעשו בני ישראל ככל אשר צוה יהוה את משה כן עשו׃
{2:1} וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר׃
{2:2} איש על דגלו באתת לבית אבתם יחנו בני ישראל מנגד סביב לאהל מועד יחנו׃
{2:3} והחנים קדמה מזרחה דגל מחנה יהודה לצבאתם ונשיא לבני יהודה נחשון בן עמינדב׃
{2:4} וצבאו ופקדיהם ארבעה ושבעים אלף ושש מאות׃
{2:5} והחנים עליו מטה יששכר ונשיא לבני יששכר נתנאל בן צוער׃
{2:6} וצבאו ופקדיו ארבעה וחמשים אלף וארבע מאות׃
{2:7} מטה זבולן ונשיא לבני זבולן אליאב בן חלן׃
{2:8} וצבאו ופקדיו שבעה וחמשים אלף וארבע מאות׃
{2:9} כל הפקדים למחנה יהודה מאת אלף ושמנים אלף וששת אלפים וארבע מאות לצבאתם ראשנה יסעו׃
{2:10} דגל מחנה ראובן תימנה לצבאתם ונשיא לבני ראובן אליצור בן שדיאור׃
{2:11} וצבאו ופקדיו ששה וארבעים אלף וחמש מאות׃
{2:12} והחונם עליו מטה שמעון ונשיא לבני שמעון שלמיאל בן צורי שדי׃
{2:13} וצבאו ופקדיהם תשעה וחמשים אלף ושלש מאות׃
{2:14} ומטה גד ונשיא לבני גד אליסף בן דעואל׃
{2:15} וצבאו ופקדיהם חמשה וארבעים אלף ושש מאות וחמשים׃
{2:16} כל הפקדים למחנה ראובן מאת אלף ואחד וחמשים אלף וארבע מאות וחמשים לצבאתם ושנים יסעו׃
{2:17} ונסע אהל מועד מחנה הלוים בתוך המחנת כאשר יחנו כן יסעו איש על ידו לדגליהם׃
{2:18} דגל מחנה אפרים לצבאתם ימה ונשיא לבני אפרים אלישמע בן עמיהוד׃
{2:19} וצבאו ופקדיהם ארבעים אלף וחמש מאות׃
{2:20} ועליו מטה מנשה ונשיא לבני מנשה גמליאל בן פדהצור׃
{2:21} וצבאו ופקדיהם שנים ושלשים אלף ומאתים׃
{2:22} ומטה בנימן ונשיא לבני בנימן אבידן בן גדעני׃
{2:23} וצבאו ופקדיהם חמשה ושלשים אלף וארבע מאות׃
{2:24} כל הפקדים למחנה אפרים מאת אלף ושמנת אלפים ומאה לצבאתם ושלשים יסעו׃
{2:25} דגל מחנה דן צפנה לצבאתם ונשיא לבני דן אחיעזר בן עמישדי׃
{2:26} וצבאו ופקדיהם שנים וששים אלף ושבע מאות׃
{2:27} והחנים עליו מטה אשר ונשיא לבני אשר פגעיאל בן עכרן׃
{2:28} וצבאו ופקדיהם אחד וארבעים אלף וחמש מאות׃
{2:29} ומטה נפתלי ונשיא לבני נפתלי אחירע בן עינן׃
{2:30} וצבאו ופקדיהם שלשה וחמשים אלף וארבע מאות׃
{2:31} כל הפקדים למחנה דן מאת אלף ושבעה וחמשים אלף ושש מאות לאחרנה יסעו לדגליהם׃
{2:32} אלה פקודי בני ישראל לבית אבתם כל פקודי המחנת לצבאתם שש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים׃
{2:33} והלוים לא התפקדו בתוך בני ישראל כאשר צוה יהוה את משה׃
{2:34} ויעשו בני ישראל ככל אשר צוה יהוה את משה כן חנו לדגליהם וכן נסעו איש למשפחתיו על בית אבתיו׃
{3:1} ואלה תולדת אהרן ומשה ביום דבר יהוה את משה בהר סיני׃
{3:2} ואלה שמות בני אהרן הבכור נדב ואביהוא אלעזר ואיתמר׃
{3:3} אלה שמות בני אהרן הכהנים המשחים אשר מלא ידם לכהן׃
{3:4} וימת נדב ואביהוא לפני יהוה בהקרבם אש זרה לפני יהוה במדבר סיני ובנים לא היו להם ויכהן אלעזר ואיתמר על פני אהרן אביהם׃
{3:5} וידבר יהוה אל משה לאמר׃
{3:6} הקרב את מטה לוי והעמדת אתו לפני אהרן הכהן ושרתו אתו׃
{3:7} ושמרו את משמרתו ואת משמרת כל העדה לפני אהל מועד לעבד את עבדת המשכן׃
{3:8} ושמרו את כל כלי אהל מועד ואת משמרת בני ישראל לעבד את עבדת המשכן׃
{3:9} ונתתה את הלוים לאהרן ולבניו נתונם נתונם המה לו מאת בני ישראל׃
{3:10} ואת אהרן ואת בניו תפקד ושמרו את כהנתם והזר הקרב יומת׃
{3:11} וידבר יהוה אל משה לאמר׃
{3:12} ואני הנה לקחתי את הלוים מתוך בני ישראל תחת כל בכור פטר רחם מבני ישראל והיו לי הלוים׃
{3:13} כי לי כל בכור ביום הכתי כל בכור בארץ מצרים הקדשתי לי כל בכור בישראל מאדם עד בהמה לי יהיו אני יהוה׃
{3:14} וידבר יהוה אל משה במדבר סיני לאמר׃
{3:15} פקד את בני לוי לבית אבתם למשפחתם כל זכר מבן חדש ומעלה תפקדם׃
{3:16} ויפקד אתם משה על פי יהוה כאשר צוה׃
{3:17} ויהיו אלה בני לוי בשמתם גרשון וקהת ומררי׃
{3:18} ואלה שמות בני גרשון למשפחתם לבני ושמעי׃
{3:19} ובני קהת למשפחתם עמרם ויצהר חברון ועזיאל׃
{3:20} ובני מררי למשפחתם מחלי ומושי אלה הם משפחת הלוי לבית אבתם׃
{3:21} לגרשון משפחת הלבני ומשפחת השמעי אלה הם משפחת הגרשני׃
{3:22} פקדיהם במספר כל זכר מבן חדש ומעלה פקדיהם שבעת אלפים וחמש מאות׃
{3:23} משפחת הגרשני אחרי המשכן יחנו ימה׃
{3:24} ונשיא בית אב לגרשני אליסף בן לאל׃
{3:25} ומשמרת בני גרשון באהל מועד המשכן והאהל מכסהו ומסך פתח אהל מועד׃
{3:26} וקלעי החצר ואת מסך פתח החצר אשר על המשכן ועל המזבח סביב ואת מיתריו לכל עבדתו׃
{3:27} ולקהת משפחת העמרמי ומשפחת היצהרי ומשפחת החברני ומשפחת העזיאלי אלה הם משפחת הקהתי׃
{3:28} במספר כל זכר מבן חדש ומעלה שמנת אלפים ושש מאות שמרי משמרת הקדש׃
{3:29} משפחת בני קהת יחנו על ירך המשכן תימנה׃
{3:30} ונשיא בית אב למשפחת הקהתי אליצפן בן עזיאל׃
{3:31} ומשמרתם הארן והשלחן והמנרה והמזבחת וכלי הקדש אשר ישרתו בהם והמסך וכל עבדתו׃
{3:32} ונשיא נשיאי הלוי אלעזר בן אהרן הכהן פקדת שמרי משמרת הקדש׃
{3:33} למררי משפחת המחלי ומשפחת המושי אלה הם משפחת מררי׃
{3:34} ופקדיהם במספר כל זכר מבן חדש ומעלה ששת אלפים ומאתים׃
{3:35} ונשיא בית אב למשפחת מררי צוריאל בן אביחיל על ירך המשכן יחנו צפנה׃
{3:36} ופקדת משמרת בני מררי קרשי המשכן ובריחיו ועמדיו ואדניו וכל כליו וכל עבדתו׃
{3:37} ועמדי החצר סביב ואדניהם ויתדתם ומיתריהם׃
{3:38} והחנים לפני המשכן קדמה לפני אהל מועד מזרחה משה ואהרן ובניו שמרים משמרת המקדש למשמרת בני ישראל והזר הקרב יומת׃
{3:39} כל פקודי הלוים אשר פקד משה ואהרן על פי יהוה למשפחתם כל זכר מבן חדש ומעלה שנים ועשרים אלף׃
{3:40} ויאמר יהוה אל משה פקד כל בכר זכר לבני ישראל מבן חדש ומעלה ושא את מספר שמתם׃
{3:41} ולקחת את הלוים לי אני יהוה תחת כל בכר בבני ישראל ואת בהמת הלוים תחת כל בכור בבהמת בני ישראל׃
{3:42} ויפקד משה כאשר צוה יהוה אתו את כל בכר בבני ישראל׃
{3:43} ויהי כל בכור זכר במספר שמות מבן חדש ומעלה לפקדיהם שנים ועשרים אלף שלשה ושבעים ומאתים׃
{3:44} וידבר יהוה אל משה לאמר׃
{3:45} קח את הלוים תחת כל בכור בבני ישראל ואת בהמת הלוים תחת בהמתם והיו לי הלוים אני יהוה׃
{3:46} ואת פדויי השלשה והשבעים והמאתים העדפים על הלוים מבכור בני ישראל׃
{3:47} ולקחת חמשת חמשת שקלים לגלגלת בשקל הקדש תקח עשרים גרה השקל׃
{3:48} ונתתה הכסף לאהרן ולבניו פדויי העדפים בהם׃
{3:49} ויקח משה את כסף הפדיום מאת העדפים על פדויי הלוים׃
{3:50} מאת בכור בני ישראל לקח את הכסף חמשה וששים ושלש מאות ואלף בשקל הקדש׃
{3:51} ויתן משה את כסף הפדים לאהרן ולבניו על פי יהוה כאשר צוה יהוה את משה׃
{4:1} וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר׃
{4:2} נשא את ראש בני קהת מתוך בני לוי למשפחתם לבית אבתם׃
{4:3} מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה כל בא לצבא לעשות מלאכה באהל מועד׃
{4:4} זאת עבדת בני קהת באהל מועד קדש הקדשים׃
{4:5} ובא אהרן ובניו בנסע המחנה והורדו את פרכת המסך וכסו בה את ארן העדת׃
{4:6} ונתנו עליו כסוי עור תחש ופרשו בגד כליל תכלת מלמעלה ושמו בדיו׃
{4:7} ועל שלחן הפנים יפרשו בגד תכלת ונתנו עליו את הקערת ואת הכפת ואת המנקית ואת קשות הנסך ולחם התמיד עליו יהיה׃
{4:8} ופרשו עליהם בגד תולעת שני וכסו אתו במכסה עור תחש ושמו את בדיו׃
{4:9} ולקחו בגד תכלת וכסו את מנרת המאור ואת נרתיה ואת מלקחיה ואת מחתתיה ואת כל כלי שמנה אשר ישרתו לה בהם׃
{4:10} ונתנו אתה ואת כל כליה אל מכסה עור תחש ונתנו על המוט׃
{4:11} ועל מזבח הזהב יפרשו בגד תכלת וכסו אתו במכסה עור תחש ושמו את בדיו׃
{4:12} ולקחו את כל כלי השרת אשר ישרתו בם בקדש ונתנו אל בגד תכלת וכסו אותם במכסה עור תחש ונתנו על המוט׃
{4:13} ודשנו את המזבח ופרשו עליו בגד ארגמן׃
{4:14} ונתנו עליו את כל כליו אשר ישרתו עליו בהם את המחתת את המזלגת ואת היעים ואת המזרקת כל כלי המזבח ופרשו עליו כסוי עור תחש ושמו בדיו׃
{4:15} וכלה אהרן ובניו לכסת את הקדש ואת כל כלי הקדש בנסע המחנה ואחרי כן יבאו בני קהת לשאת ולא יגעו אל הקדש ומתו אלה משא בני קהת באהל מועד׃
{4:16} ופקדת אלעזר בן אהרן הכהן שמן המאור וקטרת הסמים ומנחת התמיד ושמן המשחה פקדת כל המשכן וכל אשר בו בקדש ובכליו׃
{4:17} וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר׃
{4:18} אל תכריתו את שבט משפחת הקהתי מתוך הלוים׃
{4:19} וזאת עשו להם וחיו ולא ימתו בגשתם את קדש הקדשים אהרן ובניו יבאו ושמו אותם איש איש על עבדתו ואל משאו׃
{4:20} ולא יבאו לראות כבלע את הקדש ומתו׃
{4:21} וידבר יהוה אל משה לאמר׃
{4:22} נשא את ראש בני גרשון גם הם לבית אבתם למשפחתם׃
{4:23} מבן שלשים שנה ומעלה עד בן חמשים שנה תפקד אותם כל הבא לצבא צבא לעבד עבדה באהל מועד׃
{4:24} זאת עבדת משפחת הגרשני לעבד ולמשא׃
{4:25} ונשאו את יריעת המשכן ואת אהל מועד מכסהו ומכסה התחש אשר עליו מלמעלה ואת מסך פתח אהל מועד׃
{4:26} ואת קלעי החצר ואת מסך פתח שער החצר אשר על המשכן ועל המזבח סביב ואת מיתריהם ואת כל כלי עבדתם ואת כל אשר יעשה להם ועבדו׃
{4:27} על פי אהרן ובניו תהיה כל עבדת בני הגרשני לכל משאם ולכל עבדתם ופקדתם עלהם במשמרת את כל משאם׃
{4:28} זאת עבדת משפחת בני הגרשני באהל מועד ומשמרתם ביד איתמר בן אהרן הכהן׃
{4:29} בני מררי למשפחתם לבית אבתם תפקד אתם׃
{4:30} מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה תפקדם כל הבא לצבא לעבד את עבדת אהל מועד׃
{4:31} וזאת משמרת משאם לכל עבדתם באהל מועד קרשי המשכן ובריחיו ועמודיו ואדניו׃
{4:32} ועמודי החצר סביב ואדניהם ויתדתם ומיתריהם לכל כליהם ולכל עבדתם ובשמת תפקדו את כלי משמרת משאם׃
{4:33} זאת עבדת משפחת בני מררי לכל עבדתם באהל מועד ביד איתמר בן אהרן הכהן׃
{4:34} ויפקד משה ואהרן ונשיאי העדה את בני הקהתי למשפחתם ולבית אבתם׃
{4:35} מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה כל הבא לצבא לעבדה באהל מועד׃
{4:36} ויהיו פקדיהם למשפחתם אלפים שבע מאות וחמשים׃
{4:37} אלה פקודי משפחת הקהתי כל העבד באהל מועד אשר פקד משה ואהרן על פי יהוה ביד משה׃
{4:38} ופקודי בני גרשון למשפחותם ולבית אבתם׃
{4:39} מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה כל הבא לצבא לעבדה באהל מועד׃
{4:40} ויהיו פקדיהם למשפחתם לבית אבתם אלפים ושש מאות ושלשים׃
{4:41} אלה פקודי משפחת בני גרשון כל העבד באהל מועד אשר פקד משה ואהרן על פי יהוה׃
{4:42} ופקודי משפחת בני מררי למשפחתם לבית אבתם׃
{4:43} מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה כל הבא לצבא לעבדה באהל מועד׃
{4:44} ויהיו פקדיהם למשפחתם שלשת אלפים ומאתים׃
{4:45} אלה פקודי משפחת בני מררי אשר פקד משה ואהרן על פי יהוה ביד משה׃
{4:46} כל הפקדים אשר פקד משה ואהרן ונשיאי ישראל את הלוים למשפחתם ולבית אבתם׃
{4:47} מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה כל הבא לעבד עבדת עבדה ועבדת משא באהל מועד׃
{4:48} ויהיו פקדיהם שמנת אלפים וחמש מאות ושמנים׃
{4:49} על פי יהוה פקד אותם ביד משה איש איש על עבדתו ועל משאו ופקדיו אשר צוה יהוה את משה׃
{5:1} וידבר יהוה אל משה לאמר׃
{5:2} צו את בני ישראל וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב וכל טמא לנפש׃
{5:3} מזכר עד נקבה תשלחו אל מחוץ למחנה תשלחום ולא יטמאו את מחניהם אשר אני שכן בתוכם׃
{5:4} ויעשו כן בני ישראל וישלחו אותם אל מחוץ למחנה כאשר דבר יהוה אל משה כן עשו בני ישראל׃
{5:5} וידבר יהוה אל משה לאמר׃
{5:6} דבר אל בני ישראל איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם למעל מעל ביהוה ואשמה הנפש ההוא׃
{5:7} והתודו את חטאתם אשר עשו והשיב את אשמו בראשו וחמישתו יסף עליו ונתן לאשר אשם לו׃
{5:8} ואם אין לאיש גאל להשיב האשם אליו האשם המושב ליהוה לכהן מלבד איל הכפרים אשר יכפר בו עליו׃
{5:9} וכל תרומה לכל קדשי בני ישראל אשר יקריבו לכהן לו יהיה׃
{5:10} ואיש את קדשיו לו יהיו איש אשר יתן לכהן לו יהיה׃
{5:11} וידבר יהוה אל משה לאמר׃
{5:12} דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם איש איש כי תשטה אשתו ומעלה בו מעל׃
{5:13} ושכב איש אתה שכבת זרע ונעלם מעיני אישה ונסתרה והיא נטמאה ועד אין בה והוא לא נתפשה׃
{5:14} ועבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו והוא נטמאה או עבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו והיא לא נטמאה׃
{5:15} והביא האיש את אשתו אל הכהן והביא את קרבנה עליה עשירת האיפה קמח שערים לא יצק עליו שמן ולא יתן עליו לבנה כי מנחת קנאת הוא מנחת זכרון מזכרת עון׃
{5:16} והקריב אתה הכהן והעמדה לפני יהוה׃
{5:17} ולקח הכהן מים קדשים בכלי חרש ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן יקח הכהן ונתן אל המים׃
{5:18} והעמיד הכהן את האשה לפני יהוה ופרע את ראש האשה ונתן על כפיה את מנחת הזכרון מנחת קנאת הוא וביד הכהן יהיו מי המרים המאררים׃
{5:19} והשביע אתה הכהן ואמר אל האשה אם לא שכב איש אתך ואם לא שטית טמאה תחת אישך הנקי ממי המרים המאררים האלה׃
{5:20} ואת כי שטית תחת אישך וכי נטמאת ויתן איש בך את שכבתו מבלעדי אישך׃
{5:21} והשביע הכהן את האשה בשבעת האלה ואמר הכהן לאשה יתן יהוה אותך לאלה ולשבעה בתוך עמך בתת יהוה את ירכך נפלת ואת בטנך צבה׃
{5:22} ובאו המים המאררים האלה במעיך לצבות בטן ולנפל ירך ואמרה האשה אמן אמן׃
{5:23} וכתב את האלת האלה הכהן בספר ומחה אל מי המרים׃
{5:24} והשקה את האשה את מי המרים המאררים ובאו בה המים המאררים למרים׃
{5:25} ולקח הכהן מיד האשה את מנחת הקנאת והניף את המנחה לפני יהוה והקריב אתה אל המזבח׃
{5:26} וקמץ הכהן מן המנחה את אזכרתה והקטיר המזבחה ואחר ישקה את האשה את המים׃
{5:27} והשקה את המים והיתה אם נטמאה ותמעל מעל באישה ובאו בה המים המאררים למרים וצבתה בטנה ונפלה ירכה והיתה האשה לאלה בקרב עמה׃
{5:28} ואם לא נטמאה האשה וטהרה הוא ונקתה ונזרעה זרע׃
{5:29} זאת תורת הקנאת אשר תשטה אשה תחת אישה ונטמאה׃
{5:30} או איש אשר תעבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו והעמיד את האשה לפני יהוה ועשה לה הכהן את כל התורה הזאת׃
{5:31} ונקה האיש מעון והאשה ההוא תשא את עונה׃
{6:1} וידבר יהוה אל משה לאמר׃
{6:2} דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם איש או אשה כי יפלא לנדר נדר נזיר להזיר ליהוה׃
{6:3} מיין ושכר יזיר חמץ יין וחמץ שכר לא ישתה וכל משרת ענבים לא ישתה וענבים לחים ויבשים לא יאכל׃
{6:4} כל ימי נזרו מכל אשר יעשה מגפן היין מחרצנים ועד זג לא יאכל׃
{6:5} כל ימי נדר נזרו תער לא יעבר על ראשו עד מלאת הימם אשר יזיר ליהוה קדש יהיה גדל פרע שער ראשו׃
{6:6} כל ימי הזירו ליהוה על נפש מת לא יבא׃
{6:7} לאביו ולאמו לאחיו ולאחתו לא יטמא להם במתם כי נזר אלהיו על ראשו׃
{6:8} כל ימי נזרו קדש הוא ליהוה׃
{6:9} וכי ימות מת עליו בפתע פתאם וטמא ראש נזרו וגלח ראשו ביום טהרתו ביום השביעי יגלחנו׃
{6:10} וביום השמיני יבא שתי תרים או שני בני יונה אל הכהן אל פתח אהל מועד׃
{6:11} ועשה הכהן אחד לחטאת ואחד לעלה וכפר עליו מאשר חטא על הנפש וקדש את ראשו ביום ההוא׃
{6:12} והזיר ליהוה את ימי נזרו והביא כבש בן שנתו לאשם והימים הראשנים יפלו כי טמא נזרו׃
{6:13} וזאת תורת הנזיר ביום מלאת ימי נזרו יביא אתו אל פתח אהל מועד׃
{6:14} והקריב את קרבנו ליהוה כבש בן שנתו תמים אחד לעלה וכבשה אחת בת שנתה תמימה לחטאת ואיל אחד תמים לשלמים׃
{6:15} וסל מצות סלת חלת בלולת בשמן ורקיקי מצות משחים בשמן ומנחתם ונסכיהם׃
{6:16} והקריב הכהן לפני יהוה ועשה את חטאתו ואת עלתו׃
{6:17} ואת האיל יעשה זבח שלמים ליהוה על סל המצות ועשה הכהן את מנחתו ואת נסכו׃
{6:18} וגלח הנזיר פתח אהל מועד את ראש נזרו ולקח את שער ראש נזרו ונתן על האש אשר תחת זבח השלמים׃
{6:19} ולקח הכהן את הזרע בשלה מן האיל וחלת מצה אחת מן הסל ורקיק מצה אחד ונתן על כפי הנזיר אחר התגלחו את נזרו׃
{6:20} והניף אותם הכהן תנופה לפני יהוה קדש הוא לכהן על חזה התנופה ועל שוק התרומה ואחר ישתה הנזיר יין׃
{6:21} זאת תורת הנזיר אשר ידר קרבנו ליהוה על נזרו מלבד אשר תשיג ידו כפי נדרו אשר ידר כן יעשה על תורת נזרו׃
{6:22} וידבר יהוה אל משה לאמר׃
{6:23} דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו את בני ישראל אמור להם׃
{6:24} יברכך יהוה וישמרך׃
{6:25} יאר יהוה פניו אליך ויחנך׃
{6:26} ישא יהוה פניו אליך וישם לך שלום׃
{6:27} ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם׃
{7:1} ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן וימשח אתו ויקדש אתו ואת כל כליו ואת המזבח ואת כל כליו וימשחם ויקדש אתם׃
{7:2} ויקריבו נשיאי ישראל ראשי בית אבתם הם נשיאי המטת הם העמדים על הפקדים׃
{7:3} ויביאו את קרבנם לפני יהוה שש עגלת צב ושני עשר בקר עגלה על שני הנשאים ושור לאחד ויקריבו אותם לפני המשכן׃
{7:4} ויאמר יהוה אל משה לאמר׃
{7:5} קח מאתם והיו לעבד את עבדת אהל מועד ונתתה אותם אל הלוים איש כפי עבדתו׃
{7:6} ויקח משה את העגלת ואת הבקר ויתן אותם אל הלוים׃
{7:7} את שתי העגלת ואת ארבעת הבקר נתן לבני גרשון כפי עבדתם׃
{7:8} ואת ארבע העגלת ואת שמנת הבקר נתן לבני מררי כפי עבדתם ביד איתמר בן אהרן הכהן׃
{7:9} ולבני קהת לא נתן כי עבדת הקדש עלהם בכתף ישאו׃
{7:10} ויקריבו הנשאים את חנכת המזבח ביום המשח אתו ויקריבו הנשיאם את קרבנם לפני המזבח׃
{7:11} ויאמר יהוה אל משה נשיא אחד ליום נשיא אחד ליום יקריבו את קרבנם לחנכת המזבח׃
{7:12} ויהי המקריב ביום הראשון את קרבנו נחשון בן עמינדב למטה יהודה׃
{7:13} וקרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה׃
{7:14} כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת׃
{7:15} פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה׃
{7:16} שעיר עזים אחד לחטאת׃
{7:17} ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתודים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן נחשון בן עמינדב׃
{7:18} ביום השני הקריב נתנאל בן צוער נשיא יששכר׃
{7:19} הקרב את קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה׃
{7:20} כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת׃
{7:21} פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה׃
{7:22} שעיר עזים אחד לחטאת׃
{7:23} ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתודים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן נתנאל בן צוער׃
{7:24} ביום השלישי נשיא לבני זבולן אליאב בן חלן׃
{7:25} קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה׃
{7:26} כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת׃
{7:27} פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה׃
{7:28} שעיר עזים אחד לחטאת׃
{7:29} ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן אליאב בן חלן׃
{7:30} ביום הרביעי נשיא לבני ראובן אליצור בן שדיאור׃
{7:31} קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה׃
{7:32} כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת׃
{7:33} פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה׃
{7:34} שעיר עזים אחד לחטאת׃
{7:35} ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן אליצור בן שדיאור׃
{7:36} ביום החמישי נשיא לבני שמעון שלמיאל בן צורישדי׃
{7:37} קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה׃
{7:38} כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת׃
{7:39} פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה׃
{7:40} שעיר עזים אחד לחטאת׃
{7:41} ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן שלמיאל בן צורישדי׃
{7:42} ביום הששי נשיא לבני גד אליסף בן דעואל׃
{7:43} קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה׃
{7:44} כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת׃
{7:45} פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה׃
{7:46} שעיר עזים אחד לחטאת׃
{7:47} ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן אליסף בן דעואל׃
{7:48} ביום השביעי נשיא לבני אפרים אלישמע בן עמיהוד׃
{7:49} קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה׃
{7:50} כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת׃
{7:51} פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה׃
{7:52} שעיר עזים אחד לחטאת׃
{7:53} ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן אלישמע בן עמיהוד׃
{7:54} ביום השמיני נשיא לבני מנשה גמליאל בן פדהצור׃
{7:55} קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה׃
{7:56} כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת׃
{7:57} פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה׃
{7:58} שעיר עזים אחד לחטאת׃
{7:59} ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן גמליאל בן פדהצור׃
{7:60} ביום התשיעי נשיא לבני בנימן אבידן בן גדעני׃
{7:61} קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה׃
{7:62} כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת׃
{7:63} פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה׃
{7:64} שעיר עזים אחד לחטאת׃
{7:65} ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן אבידן בן גדעני׃
{7:66} ביום העשירי נשיא לבני דן אחיעזר בן עמישדי׃
{7:67} קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה׃
{7:68} כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת׃
{7:69} פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה׃
{7:70} שעיר עזים אחד לחטאת׃
{7:71} ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן אחיעזר בן עמישדי׃
{7:72} ביום עשתי עשר יום נשיא לבני אשר פגעיאל בן עכרן׃
{7:73} קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה׃
{7:74} כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת׃
{7:75} פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה׃
{7:76} שעיר עזים אחד לחטאת׃
{7:77} ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן פגעיאל בן עכרן׃
{7:78} ביום שנים עשר יום נשיא לבני נפתלי אחירע בן עינן׃
{7:79} קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה׃
{7:80} כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת׃
{7:81} פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה׃
{7:82} שעיר עזים אחד לחטאת׃
{7:83} ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן אחירע בן עינן׃
{7:84} זאת חנכת המזבח ביום המשח אתו מאת נשיאי ישראל קערת כסף שתים עשרה מזרקי כסף שנים עשר כפות זהב שתים עשרה׃
{7:85} שלשים ומאה הקערה האחת כסף ושבעים המזרק האחד כל כסף הכלים אלפים וארבע מאות בשקל הקדש׃
{7:86} כפות זהב שתים עשרה מלאת קטרת עשרה עשרה הכף בשקל הקדש כל זהב הכפות עשרים ומאה׃
{7:87} כל הבקר לעלה שנים עשר פרים אילם שנים עשר כבשים בני שנה שנים עשר ומנחתם ושעירי עזים שנים עשר לחטאת׃
{7:88} וכל בקר זבח השלמים עשרים וארבעה פרים אילם ששים עתדים ששים כבשים בני שנה ששים זאת חנכת המזבח אחרי המשח אתו׃
{7:89} ובבא משה אל אהל מועד לדבר אתו וישמע את הקול מדבר אליו מעל הכפרת אשר על ארן העדת מבין שני הכרבים וידבר אליו׃
{8:1} וידבר יהוה אל משה לאמר׃
{8:2} דבר אל אהרן ואמרת אליו בהעלתך את הנרת אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות׃
{8:3} ויעש כן אהרן אל מול פני המנורה העלה נרתיה כאשר צוה יהוה את משה׃
{8:4} וזה מעשה המנרה מקשה זהב עד ירכה עד פרחה מקשה הוא כמראה אשר הראה יהוה את משה כן עשה את המנרה׃
{8:5} וידבר יהוה אל משה לאמר׃
{8:6} קח את הלוים מתוך בני ישראל וטהרת אתם׃
{8:7} וכה תעשה להם לטהרם הזה עליהם מי חטאת והעבירו תער על כל בשרם וכבסו בגדיהם והטהרו׃
{8:8} ולקחו פר בן בקר ומנחתו סלת בלולה בשמן ופר שני בן בקר תקח לחטאת׃
{8:9} והקרבת את הלוים לפני אהל מועד והקהלת את כל עדת בני ישראל׃
{8:10} והקרבת את הלוים לפני יהוה וסמכו בני ישראל את ידיהם על הלוים׃
{8:11} והניף אהרן את הלוים תנופה לפני יהוה מאת בני ישראל והיו לעבד את עבדת יהוה׃
{8:12} והלוים יסמכו את ידיהם על ראש הפרים ועשה את האחד חטאת ואת האחד עלה ליהוה לכפר על הלוים׃
{8:13} והעמדת את הלוים לפני אהרן ולפני בניו והנפת אתם תנופה ליהוה׃
{8:14} והבדלת את הלוים מתוך בני ישראל והיו לי הלוים׃
{8:15} ואחרי כן יבאו הלוים לעבד את אהל מועד וטהרת אתם והנפת אתם תנופה׃
{8:16} כי נתנים נתנים המה לי מתוך בני ישראל תחת פטרת כל רחם בכור כל מבני ישראל לקחתי אתם לי׃
{8:17} כי לי כל בכור בבני ישראל באדם ובבהמה ביום הכתי כל בכור בארץ מצרים הקדשתי אתם לי׃
{8:18} ואקח את הלוים תחת כל בכור בבני ישראל׃
{8:19} ואתנה את הלוים נתנים לאהרן ולבניו מתוך בני ישראל לעבד את עבדת בני ישראל באהל מועד ולכפר על בני ישראל ולא יהיה בבני ישראל נגף בגשת בני ישראל אל הקדש׃
{8:20} ויעש משה ואהרן וכל עדת בני ישראל ללוים ככל אשר צוה יהוה את משה ללוים כן עשו להם בני ישראל׃
{8:21} ויתחטאו הלוים ויכבסו בגדיהם וינף אהרן אתם תנופה לפני יהוה ויכפר עליהם אהרן לטהרם׃
{8:22} ואחרי כן באו הלוים לעבד את עבדתם באהל מועד לפני אהרן ולפני בניו כאשר צוה יהוה את משה על הלוים כן עשו להם׃
{8:23} וידבר יהוה אל משה לאמר׃
{8:24} זאת אשר ללוים מבן חמש ועשרים שנה ומעלה יבוא לצבא צבא בעבדת אהל מועד׃
{8:25} ומבן חמשים שנה ישוב מצבא העבדה ולא יעבד עוד׃
{8:26} ושרת את אחיו באהל מועד לשמר משמרת ועבדה לא יעבד ככה תעשה ללוים במשמרתם׃
{9:1} וידבר יהוה אל משה במדבר סיני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים בחדש הראשון לאמר׃
{9:2} ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו׃
{9:3} בארבעה עשר יום בחדש הזה בין הערבים תעשו אתו במועדו ככל חקתיו וככל משפטיו תעשו אתו׃
{9:4} וידבר משה אל בני ישראל לעשת הפסח׃
{9:5} ויעשו את הפסח בראשון בארבעה עשר יום לחדש בין הערבים במדבר סיני ככל אשר צוה יהוה את משה כן עשו בני ישראל׃
{9:6} ויהי אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם ולא יכלו לעשת הפסח ביום ההוא ויקרבו לפני משה ולפני אהרן ביום ההוא׃
{9:7} ויאמרו האנשים ההמה אליו אנחנו טמאים לנפש אדם למה נגרע לבלתי הקרב את קרבן יהוה במעדו בתוך בני ישראל׃
{9:8} ויאמר אלהם משה עמדו ואשמעה מה יצוה יהוה לכם׃
{9:9} וידבר יהוה אל משה לאמר׃
{9:10} דבר אל בני ישראל לאמר איש איש כי יהיה טמא לנפש או בדרך רחקה לכם או לדרתיכם ועשה פסח ליהוה׃
{9:11} בחדש השני בארבעה עשר יום בין הערבים יעשו אתו על מצות ומררים יאכלהו׃
{9:12} לא ישאירו ממנו עד בקר ועצם לא ישברו בו ככל חקת הפסח יעשו אתו׃
{9:13} והאיש אשר הוא טהור ובדרך לא היה וחדל לעשות הפסח ונכרתה הנפש ההוא מעמיה כי קרבן יהוה לא הקריב במעדו חטאו ישא האיש ההוא׃
{9:14} וכי יגור אתכם גר ועשה פסח ליהוה כחקת הפסח וכמשפטו כן יעשה חקה אחת יהיה לכם ולגר ולאזרח הארץ׃
{9:15} וביום הקים את המשכן כסה הענן את המשכן לאהל העדת ובערב יהיה על המשכן כמראה אש עד בקר׃
{9:16} כן יהיה תמיד הענן יכסנו ומראה אש לילה׃
{9:17} ולפי העלת הענן מעל האהל ואחרי כן יסעו בני ישראל ובמקום אשר ישכן שם הענן שם יחנו בני ישראל׃
{9:18} על פי יהוה יסעו בני ישראל ועל פי יהוה יחנו כל ימי אשר ישכן הענן על המשכן יחנו׃
{9:19} ובהאריך הענן על המשכן ימים רבים ושמרו בני ישראל את משמרת יהוה ולא יסעו׃
{9:20} ויש אשר יהיה הענן ימים מספר על המשכן על פי יהוה יחנו ועל פי יהוה יסעו׃
{9:21} ויש אשר יהיה הענן מערב עד בקר ונעלה הענן בבקר ונסעו או יומם ולילה ונעלה הענן ונסעו׃
{9:22} או ימים או חדש או ימים בהאריך הענן על המשכן לשכן עליו יחנו בני ישראל ולא יסעו ובהעלתו יסעו׃
{9:23} על פי יהוה יחנו ועל פי יהוה יסעו את משמרת יהוה שמרו על פי יהוה ביד משה׃
{10:1} וידבר יהוה אל משה לאמר׃
{10:2} עשה לך שתי חצוצרת כסף מקשה תעשה אתם והיו לך למקרא העדה ולמסע את המחנות׃
{10:3} ותקעו בהן ונועדו אליך כל העדה אל פתח אהל מועד׃
{10:4} ואם באחת יתקעו ונועדו אליך הנשיאים ראשי אלפי ישראל׃
{10:5} ותקעתם תרועה ונסעו המחנות החנים קדמה׃
{10:6} ותקעתם תרועה שנית ונסעו המחנות החנים תימנה תרועה יתקעו למסעיהם׃
{10:7} ובהקהיל את הקהל תתקעו ולא תריעו׃
{10:8} ובני אהרן הכהנים יתקעו בחצצרות והיו לכם לחקת עולם לדרתיכם׃
{10:9} וכי תבאו מלחמה בארצכם על הצר הצרר אתכם והרעתם בחצצרות ונזכרתם לפני יהוה אלהיכם ונושעתם מאיביכם׃
{10:10} וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חדשיכם ותקעתם בחצצרת על עלתיכם ועל זבחי שלמיכם והיו לכם לזכרון לפני אלהיכם אני יהוה אלהיכם׃
{10:11} ויהי בשנה השנית בחדש השני בעשרים בחדש נעלה הענן מעל משכן העדת׃
{10:12} ויסעו בני ישראל למסעיהם ממדבר סיני וישכן הענן במדבר פארן׃
{10:13} ויסעו בראשנה על פי יהוה ביד משה׃
{10:14} ויסע דגל מחנה בני יהודה בראשנה לצבאתם ועל צבאו נחשון בן עמינדב׃
{10:15} ועל צבא מטה בני יששכר נתנאל בן צוער׃
{10:16} ועל צבא מטה בני זבולן אליאב בן חלון׃
{10:17} והורד המשכן ונסעו בני גרשון ובני מררי נשאי המשכן׃
{10:18} ונסע דגל מחנה ראובן לצבאתם ועל צבאו אליצור בן שדיאור׃
{10:19} ועל צבא מטה בני שמעון שלמיאל בן צורי שדי׃
{10:20} ועל צבא מטה בני גד אליסף בן דעואל׃
{10:21} ונסעו הקהתים נשאי המקדש והקימו את המשכן עד באם׃
{10:22} ונסע דגל מחנה בני אפרים לצבאתם ועל צבאו אלישמע בן עמיהוד׃
{10:23} ועל צבא מטה בני מנשה גמליאל בן פדהצור׃
{10:24} ועל צבא מטה בני בנימן אבידן בן גדעוני׃
{10:25} ונסע דגל מחנה בני דן מאסף לכל המחנת לצבאתם ועל צבאו אחיעזר בן עמישדי׃
{10:26} ועל צבא מטה בני אשר פגעיאל בן עכרן׃
{10:27} ועל צבא מטה בני נפתלי אחירע בן עינן׃
{10:28} אלה מסעי בני ישראל לצבאתם ויסעו׃
{10:29} ויאמר משה לחבב בן רעואל המדיני חתן משה נסעים אנחנו אל המקום אשר אמר יהוה אתו אתן לכם לכה אתנו והטבנו לך כי יהוה דבר טוב על ישראל׃
{10:30} ויאמר אליו לא אלך כי אם אל ארצי ואל מולדתי אלך׃
{10:31} ויאמר אל נא תעזב אתנו כי על כן ידעת חנתנו במדבר והיית לנו לעינים׃
{10:32} והיה כי תלך עמנו והיה הטוב ההוא אשר ייטיב יהוה עמנו והטבנו לך׃
{10:33} ויסעו מהר יהוה דרך שלשת ימים וארון ברית יהוה נסע לפניהם דרך שלשת ימים לתור להם מנוחה׃
{10:34} וענן יהוה עליהם יומם בנסעם מן המחנה׃
{10:35} ויהי בנסע הארן ויאמר משה קומה יהוה ויפצו איביך וינסו משנאיך מפניך׃
{10:36} ובנחה יאמר שובה יהוה רבבות אלפי ישראל׃
{11:1} ויהי העם כמתאננים רע באזני יהוה וישמע יהוה ויחר אפו ותבער בם אש יהוה ותאכל בקצה המחנה׃
{11:2} ויצעק העם אל משה ויתפלל משה אל יהוה ותשקע האש׃
{11:3} ויקרא שם המקום ההוא תבערה כי בערה בם אש יהוה׃
{11:4} והאספסף אשר בקרבו התאוו תאוה וישבו ויבכו גם בני ישראל ויאמרו מי יאכלנו בשר׃
{11:5} זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים חנם את הקשאים ואת האבטחים ואת החציר ואת הבצלים ואת השומים׃
{11:6} ועתה נפשנו יבשה אין כל בלתי אל המן עינינו׃
{11:7} והמן כזרע גד הוא ועינו כעין הבדלח׃
{11:8} שטו העם ולקטו וטחנו ברחים או דכו במדכה ובשלו בפרור ועשו אתו עגות והיה טעמו כטעם לשד השמן׃
{11:9} וברדת הטל על המחנה לילה ירד המן עליו׃
{11:10} וישמע משה את העם בכה למשפחתיו איש לפתח אהלו ויחר אף יהוה מאד ובעיני משה רע׃
{11:11} ויאמר משה אל יהוה למה הרעת לעבדך ולמה לא מצתי חן בעיניך לשום את משא כל העם הזה עלי׃
{11:12} האנכי הריתי את כל העם הזה אם אנכי ילדתיהו כי תאמר אלי שאהו בחיקך כאשר ישא האמן את הינק על האדמה אשר נשבעת לאבתיו׃
{11:13} מאין לי בשר לתת לכל העם הזה כי יבכו עלי לאמר תנה לנו בשר ונאכלה׃
{11:14} לא אוכל אנכי לבדי לשאת את כל העם הזה כי כבד ממני׃
{11:15} ואם ככה את עשה לי הרגני נא הרג אם מצאתי חן בעיניך ואל אראה ברעתי׃
{11:16} ויאמר יהוה אל משה אספה לי שבעים איש מזקני ישראל אשר ידעת כי הם זקני העם ושטריו ולקחת אתם אל אהל מועד והתיצבו שם עמך׃
{11:17} וירדתי ודברתי עמך שם ואצלתי מן הרוח אשר עליך ושמתי עליהם ונשאו אתך במשא העם ולא תשא אתה לבדך׃
{11:18} ואל העם תאמר התקדשו למחר ואכלתם בשר כי בכיתם באזני יהוה לאמר מי יאכלנו בשר כי טוב לנו במצרים ונתן יהוה לכם בשר ואכלתם׃
{11:19} לא יום אחד תאכלון ולא יומים ולא חמשה ימים ולא עשרה ימים ולא עשרים יום׃
{11:20} עד חדש ימים עד אשר יצא מאפכם והיה לכם לזרא יען כי מאסתם את יהוה אשר בקרבכם ותבכו לפניו לאמר למה זה יצאנו ממצרים׃
{11:21} ויאמר משה שש מאות אלף רגלי העם אשר אנכי בקרבו ואתה אמרת בשר אתן להם ואכלו חדש ימים׃
{11:22} הצאן ובקר ישחט להם ומצא להם אם את כל דגי הים יאסף להם ומצא להם׃
{11:23} ויאמר יהוה אל משה היד יהוה תקצר עתה תראה היקרך דברי אם לא׃
{11:24} ויצא משה וידבר אל העם את דברי יהוה ויאסף שבעים איש מזקני העם ויעמד אתם סביבת האהל׃
{11:25} וירד יהוה בענן וידבר אליו ויאצל מן הרוח אשר עליו ויתן על שבעים איש הזקנים ויהי כנוח עליהם הרוח ויתנבאו ולא יספו׃
{11:26} וישארו שני אנשים במחנה שם האחד אלדד ושם השני מידד ותנח עליהם הרוח והמה בכתבים ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה׃
{11:27} וירץ הנער ויגד למשה ויאמר אלדד ומידד מתנבאים במחנה׃
{11:28} ויען יהושע בן נון משרת משה מבחריו ויאמר אדני משה כלאם׃
{11:29} ויאמר לו משה המקנא אתה לי ומי יתן כל עם יהוה נביאים כי יתן יהוה את רוחו עליהם׃
{11:30} ויאסף משה אל המחנה הוא וזקני ישראל׃
{11:31} ורוח נסע מאת יהוה ויגז שלוים מן הים ויטש על המחנה כדרך יום כה וכדרך יום כה סביבות המחנה וכאמתים על פני הארץ׃
{11:32} ויקם העם כל היום ההוא וכל הלילה וכל יום המחרת ויאספו את השלו הממעיט אסף עשרה חמרים וישטחו להם שטוח סביבות המחנה׃
{11:33} הבשר עודנו בין שניהם טרם יכרת ואף יהוה חרה בעם ויך יהוה בעם מכה רבה מאד׃
{11:34} ויקרא את שם המקום ההוא קברות התאוה כי שם קברו את העם המתאוים׃
{11:35} מקברות התאוה נסעו העם חצרות ויהיו בחצרות׃
{12:1} ותדבר מרים ואהרן במשה על אדות האשה הכשית אשר לקח כי אשה כשית לקח׃
{12:2} ויאמרו הרק אך במשה דבר יהוה הלא גם בנו דבר וישמע יהוה׃
{12:3} והאיש משה ענו מאד מכל האדם אשר על פני האדמה׃
{12:4} ויאמר יהוה פתאם אל משה ואל אהרן ואל מרים צאו שלשתכם אל אהל מועד ויצאו שלשתם׃
{12:5} וירד יהוה בעמוד ענן ויעמד פתח האהל ויקרא אהרן ומרים ויצאו שניהם׃
{12:6} ויאמר שמעו נא דברי אם יהיה נביאכם יהוה במראה אליו אתודע בחלום אדבר בו׃
{12:7} לא כן עבדי משה בכל ביתי נאמן הוא׃
{12:8} פה אל פה אדבר בו ומראה ולא בחידת ותמנת יהוה יביט ומדוע לא יראתם לדבר בעבדי במשה׃
{12:9} ויחר אף יהוה בם וילך׃
{12:10} והענן סר מעל האהל והנה מרים מצרעת כשלג ויפן אהרן אל מרים והנה מצרעת׃
{12:11} ויאמר אהרן אל משה בי אדני אל נא תשת עלינו חטאת אשר נואלנו ואשר חטאנו׃
{12:12} אל נא תהי כמת אשר בצאתו מרחם אמו ויאכל חצי בשרו׃
{12:13} ויצעק משה אל יהוה לאמר אל נא רפא נא לה׃
{12:14} ויאמר יהוה אל משה ואביה ירק ירק בפניה הלא תכלם שבעת ימים תסגר שבעת ימים מחוץ למחנה ואחר תאסף׃
{12:15} ותסגר מרים מחוץ למחנה שבעת ימים והעם לא נסע עד האסף מרים׃
{12:16} ואחר נסעו העם מחצרות ויחנו במדבר פארן׃
{13:1} וידבר יהוה אל משה לאמר׃
{13:2} שלח לך אנשים ויתרו את ארץ כנען אשר אני נתן לבני ישראל איש אחד איש אחד למטה אבתיו תשלחו כל נשיא בהם׃
{13:3} וישלח אתם משה ממדבר פארן על פי יהוה כלם אנשים ראשי בני ישראל המה׃
{13:4} ואלה שמותם למטה ראובן שמוע בן זכור׃
{13:5} למטה שמעון שפט בן חורי׃
{13:6} למטה יהודה כלב בן יפנה׃
{13:7} למטה יששכר יגאל בן יוסף׃
{13:8} למטה אפרים הושע בן נון׃
{13:9} למטה בנימן פלטי בן רפוא׃
{13:10} למטה זבולן גדיאל בן סודי׃
{13:11} למטה יוסף למטה מנשה גדי בן סוסי׃
{13:12} למטה דן עמיאל בן גמלי׃
{13:13} למטה אשר סתור בן מיכאל׃
{13:14} למטה נפתלי נחבי בן ופסי׃
{13:15} למטה גד גאואל בן מכי׃
{13:16} אלה שמות האנשים אשר שלח משה לתור את הארץ ויקרא משה להושע בן נון יהושע׃
{13:17} וישלח אתם משה לתור את ארץ כנען ויאמר אלהם עלו זה בנגב ועליתם את ההר׃
{13:18} וראיתם את הארץ מה הוא ואת העם הישב עליה החזק הוא הרפה המעט הוא אם רב׃
{13:19} ומה הארץ אשר הוא ישב בה הטובה הוא אם רעה ומה הערים אשר הוא יושב בהנה הבמחנים אם במבצרים׃
{13:20} ומה הארץ השמנה הוא אם רזה היש בה עץ אם אין והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ והימים ימי בכורי ענבים׃
{13:21} ויעלו ויתרו את הארץ ממדבר צן עד רחב לבא חמת׃
{13:22} ויעלו בנגב ויבא עד חברון ושם אחימן ששי ותלמי ילידי הענק וחברון שבע שנים נבנתה לפני צען מצרים׃
{13:23} ויבאו עד נחל אשכל ויכרתו משם זמורה ואשכול ענבים אחד וישאהו במוט בשנים ומן הרמנים ומן התאנים׃
{13:24} למקום ההוא קרא נחל אשכול על אדות האשכול אשר כרתו משם בני ישראל׃
{13:25} וישבו מתור הארץ מקץ ארבעים יום׃
{13:26} וילכו ויבאו אל משה ואל אהרן ואל כל עדת בני ישראל אל מדבר פארן קדשה וישיבו אותם דבר ואת כל העדה ויראום את פרי הארץ׃
{13:27} ויספרו לו ויאמרו באנו אל הארץ אשר שלחתנו וגם זבת חלב ודבש הוא וזה פריה׃
{13:28} אפס כי עז העם הישב בארץ והערים בצרות גדלת מאד וגם ילדי הענק ראינו שם׃
{13:29} עמלק יושב בארץ הנגב והחתי והיבוסי והאמרי יושב בהר והכנעני ישב על הים ועל יד הירדן׃
{13:30} ויהס כלב את העם אל משה ויאמר עלה נעלה וירשנו אתה כי יכול נוכל לה׃
{13:31} והאנשים אשר עלו עמו אמרו לא נוכל לעלות אל העם כי חזק הוא ממנו׃
{13:32} ויוציאו דבת הארץ אשר תרו אתה אל בני ישראל לאמר הארץ אשר עברנו בה לתור אתה ארץ אכלת יושביה הוא וכל העם אשר ראינו בתוכה אנשי מדות׃
{13:33} ושם ראינו את הנפילים בני ענק מן הנפלים ונהי בעינינו כחגבים וכן היינו בעיניהם׃
{14:1} ותשא כל העדה ויתנו את קולם ויבכו העם בלילה ההוא׃
{14:2} וילנו על משה ועל אהרן כל בני ישראל ויאמרו אלהם כל העדה לו מתנו בארץ מצרים או במדבר הזה לו מתנו׃
{14:3} ולמה יהוה מביא אתנו אל הארץ הזאת לנפל בחרב נשינו וטפנו יהיו לבז הלוא טוב לנו שוב מצרימה׃
{14:4} ויאמרו איש אל אחיו נתנה ראש ונשובה מצרימה׃
{14:5} ויפל משה ואהרן על פניהם לפני כל קהל עדת בני ישראל׃
{14:6} ויהושע בן נון וכלב בן יפנה מן התרים את הארץ קרעו בגדיהם׃
{14:7} ויאמרו אל כל עדת בני ישראל לאמר הארץ אשר עברנו בה לתור אתה טובה הארץ מאד מאד׃
{14:8} אם חפץ בנו יהוה והביא אתנו אל הארץ הזאת ונתנה לנו ארץ אשר הוא זבת חלב ודבש׃
{14:9} אך ביהוה אל תמרדו ואתם אל תיראו את עם הארץ כי לחמנו הם סר צלם מעליהם ויהוה אתנו אל תיראם׃
{14:10} ויאמרו כל העדה לרגום אתם באבנים וכבוד יהוה נראה באהל מועד אל כל בני ישראל׃
{14:11} ויאמר יהוה אל משה עד אנה ינאצני העם הזה ועד אנה לא יאמינו בי בכל האתות אשר עשיתי בקרבו׃
{14:12} אכנו בדבר ואורשנו ואעשה אתך לגוי גדול ועצום ממנו׃
{14:13} ויאמר משה אל יהוה ושמעו מצרים כי העלית בכחך את העם הזה מקרבו׃
{14:14} ואמרו אל יושב הארץ הזאת שמעו כי אתה יהוה בקרב העם הזה אשר עין בעין נראה אתה יהוה ועננך עמד עלהם ובעמד ענן אתה הלך לפניהם יומם ובעמוד אש לילה׃
{14:15} והמתה את העם הזה כאיש אחד ואמרו הגוים אשר שמעו את שמעך לאמר׃
{14:16} מבלתי יכלת יהוה להביא את העם הזה אל הארץ אשר נשבע להם וישחטם במדבר׃
{14:17} ועתה יגדל נא כח אדני כאשר דברת לאמר׃
{14:18} יהוה ארך אפים ורב חסד נשא עון ופשע ונקה לא ינקה פקד עון אבות על בנים על שלשים ועל רבעים׃
{14:19} סלח נא לעון העם הזה כגדל חסדך וכאשר נשאתה לעם הזה ממצרים ועד הנה׃
{14:20} ויאמר יהוה סלחתי כדברך׃
{14:21} ואולם חי אני וימלא כבוד יהוה את כל הארץ׃
{14:22} כי כל האנשים הראים את כבדי ואת אתתי אשר עשיתי במצרים ובמדבר וינסו אתי זה עשר פעמים ולא שמעו בקולי׃
{14:23} אם יראו את הארץ אשר נשבעתי לאבתם וכל מנאצי לא יראוה׃
{14:24} ועבדי כלב עקב היתה רוח אחרת עמו וימלא אחרי והביאתיו אל הארץ אשר בא שמה וזרעו יורשנה׃
{14:25} והעמלקי והכנעני יושב בעמק מחר פנו וסעו לכם המדבר דרך ים סוף׃
{14:26} וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר׃
{14:27} עד מתי לעדה הרעה הזאת אשר המה מלינים עלי את תלנות בני ישראל אשר המה מלינים עלי שמעתי׃
{14:28} אמר אלהם חי אני נאם יהוה אם לא כאשר דברתם באזני כן אעשה לכם׃
{14:29} במדבר הזה יפלו פגריכם וכל פקדיכם לכל מספרכם מבן עשרים שנה ומעלה אשר הלינתם עלי׃
{14:30} אם אתם תבאו אל הארץ אשר נשאתי את ידי לשכן אתכם בה כי אם כלב בן יפנה ויהושע בן נון׃
{14:31} וטפכם אשר אמרתם לבז יהיה והביאתי אתם וידעו את הארץ אשר מאסתם בה׃
{14:32} ופגריכם אתם יפלו במדבר הזה׃
{14:33} ובניכם יהיו רעים במדבר ארבעים שנה ונשאו את זנותיכם עד תם פגריכם במדבר׃
{14:34} במספר הימים אשר תרתם את הארץ ארבעים יום יום לשנה יום לשנה תשאו את עונתיכם ארבעים שנה וידעתם את תנואתי׃
{14:35} אני יהוה דברתי אם לא זאת אעשה לכל העדה הרעה הזאת הנועדים עלי במדבר הזה יתמו ושם ימתו׃
{14:36} והאנשים אשר שלח משה לתור את הארץ וישבו וילונו עליו את כל העדה להוציא דבה על הארץ׃
{14:37} וימתו האנשים מוצאי דבת הארץ רעה במגפה לפני יהוה׃
{14:38} ויהושע בן נון וכלב בן יפנה חיו מן האנשים ההם ההלכים לתור את הארץ׃
{14:39} וידבר משה את הדברים האלה אל כל בני ישראל ויתאבלו העם מאד׃
{14:40} וישכמו בבקר ויעלו אל ראש ההר לאמר הננו ועלינו אל המקום אשר אמר יהוה כי חטאנו׃
{14:41} ויאמר משה למה זה אתם עברים את פי יהוה והוא לא תצלח׃
{14:42} אל תעלו כי אין יהוה בקרבכם ולא תנגפו לפני איביכם׃
{14:43} כי העמלקי והכנעני שם לפניכם ונפלתם בחרב כי על כן שבתם מאחרי יהוה ולא יהיה יהוה עמכם׃
{14:44} ויעפלו לעלות אל ראש ההר וארון ברית יהוה ומשה לא משו מקרב המחנה׃
{14:45} וירד העמלקי והכנעני הישב בהר ההוא ויכום ויכתום עד החרמה׃
{15:1} וידבר יהוה אל משה לאמר׃
{15:2} דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי תבאו אל ארץ מושבתיכם אשר אני נתן לכם׃
{15:3} ועשיתם אשה ליהוה עלה או זבח לפלא נדר או בנדבה או במעדיכם לעשות ריח ניחח ליהוה מן הבקר או מן הצאן׃
{15:4} והקריב המקריב קרבנו ליהוה מנחה סלת עשרון בלול ברבעית ההין שמן׃
{15:5} ויין לנסך רביעית ההין תעשה על העלה או לזבח לכבש האחד׃
{15:6} או לאיל תעשה מנחה סלת שני עשרנים בלולה בשמן שלשית ההין׃
{15:7} ויין לנסך שלשית ההין תקריב ריח ניחח ליהוה׃
{15:8} וכי תעשה בן בקר עלה או זבח לפלא נדר או שלמים ליהוה׃
{15:9} והקריב על בן הבקר מנחה סלת שלשה עשרנים בלול בשמן חצי ההין׃
{15:10} ויין תקריב לנסך חצי ההין אשה ריח ניחח ליהוה׃
{15:11} ככה יעשה לשור האחד או לאיל האחד או לשה בכבשים או בעזים׃
{15:12} כמספר אשר תעשו ככה תעשו לאחד כמספרם׃
{15:13} כל האזרח יעשה ככה את אלה להקריב אשה ריח ניחח ליהוה׃
{15:14} וכי יגור אתכם גר או אשר בתוככם לדרתיכם ועשה אשה ריח ניחח ליהוה כאשר תעשו כן יעשה׃
{15:15} הקהל חקה אחת לכם ולגר הגר חקת עולם לדרתיכם ככם כגר יהיה לפני יהוה׃
{15:16} תורה אחת ומשפט אחד יהיה לכם ולגר הגר אתכם׃
{15:17} וידבר יהוה אל משה לאמר׃
{15:18} דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם בבאכם אל הארץ אשר אני מביא אתכם שמה׃
{15:19} והיה באכלכם מלחם הארץ תרימו תרומה ליהוה׃
{15:20} ראשית ערסתכם חלה תרימו תרומה כתרומת גרן כן תרימו אתה׃
{15:21} מראשית ערסתיכם תתנו ליהוה תרומה לדרתיכם׃
{15:22} וכי תשגו ולא תעשו את כל המצות האלה אשר דבר יהוה אל משה׃
{15:23} את כל אשר צוה יהוה אליכם ביד משה מן היום אשר צוה יהוה והלאה לדרתיכם׃
{15:24} והיה אם מעיני העדה נעשתה לשגגה ועשו כל העדה פר בן בקר אחד לעלה לריח ניחח ליהוה ומנחתו ונסכו כמשפט ושעיר עזים אחד לחטת׃
{15:25} וכפר הכהן על כל עדת בני ישראל ונסלח להם כי שגגה הוא והם הביאו את קרבנם אשה ליהוה וחטאתם לפני יהוה על שגגתם׃
{15:26} ונסלח לכל עדת בני ישראל ולגר הגר בתוכם כי לכל העם בשגגה׃
{15:27} ואם נפש אחת תחטא בשגגה והקריבה עז בת שנתה לחטאת׃
{15:28} וכפר הכהן על הנפש השגגת בחטאה בשגגה לפני יהוה לכפר עליו ונסלח לו׃
{15:29} האזרח בבני ישראל ולגר הגר בתוכם תורה אחת יהיה לכם לעשה בשגגה׃
{15:30} והנפש אשר תעשה ביד רמה מן האזרח ומן הגר את יהוה הוא מגדף ונכרתה הנפש ההוא מקרב עמה׃
{15:31} כי דבר יהוה בזה ואת מצותו הפר הכרת תכרת הנפש ההוא עונה בה׃
{15:32} ויהיו בני ישראל במדבר וימצאו איש מקשש עצים ביום השבת׃
{15:33} ויקריבו אתו המצאים אתו מקשש עצים אל משה ואל אהרן ואל כל העדה׃
{15:34} ויניחו אתו במשמר כי לא פרש מה יעשה לו׃
{15:35} ויאמר יהוה אל משה מות יומת האיש רגום אתו באבנים כל העדה מחוץ למחנה׃
{15:36} ויציאו אתו כל העדה אל מחוץ למחנה וירגמו אתו באבנים וימת כאשר צוה יהוה את משה׃
{15:37} ויאמר יהוה אל משה לאמר׃
{15:38} דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם ועשו להם ציצת על כנפי בגדיהם לדרתם ונתנו על ציצת הכנף פתיל תכלת׃
{15:39} והיה לכם לציצת וראיתם אתו וזכרתם את כל מצות יהוה ועשיתם אתם ולא תתרו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זנים אחריהם׃
{15:40} למען תזכרו ועשיתם את כל מצותי והייתם קדשים לאלהיכם׃
{15:41} אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלהים אני יהוה אלהיכם׃
{16:1} ויקח קרח בן יצהר בן קהת בן לוי ודתן ואבירם בני אליאב ואון בן פלת בני ראובן׃
{16:2} ויקמו לפני משה ואנשים מבני ישראל חמשים ומאתים נשיאי עדה קראי מועד אנשי שם׃
{16:3} ויקהלו על משה ועל אהרן ויאמרו אלהם רב לכם כי כל העדה כלם קדשים ובתוכם יהוה ומדוע תתנשאו על קהל יהוה׃
{16:4} וישמע משה ויפל על פניו׃
{16:5} וידבר אל קרח ואל כל עדתו לאמר בקר וידע יהוה את אשר לו ואת הקדוש והקריב אליו ואת אשר יבחר בו יקריב אליו׃
{16:6} זאת עשו קחו לכם מחתות קרח וכל עדתו׃
{16:7} ותנו בהן אש ושימו עליהן קטרת לפני יהוה מחר והיה האיש אשר יבחר יהוה הוא הקדוש רב לכם בני לוי׃
{16:8} ויאמר משה אל קרח שמעו נא בני לוי׃
{16:9} המעט מכם כי הבדיל אלהי ישראל אתכם מעדת ישראל להקריב אתכם אליו לעבד את עבדת משכן יהוה ולעמד לפני העדה לשרתם׃
{16:10} ויקרב אתך ואת כל אחיך בני לוי אתך ובקשתם גם כהנה׃
{16:11} לכן אתה וכל עדתך הנעדים על יהוה ואהרן מה הוא כי תלונו עליו׃
{16:12} וישלח משה לקרא לדתן ולאבירם בני אליאב ויאמרו לא נעלה׃
{16:13} המעט כי העליתנו מארץ זבת חלב ודבש להמיתנו במדבר כי תשתרר עלינו גם השתרר׃
{16:14} אף לא אל ארץ זבת חלב ודבש הביאתנו ותתן לנו נחלת שדה וכרם העיני האנשים ההם תנקר לא נעלה׃
{16:15} ויחר למשה מאד ויאמר אל יהוה אל תפן אל מנחתם לא חמור אחד מהם נשאתי ולא הרעתי את אחד מהם׃
{16:16} ויאמר משה אל קרח אתה וכל עדתך היו לפני יהוה אתה והם ואהרן מחר׃
{16:17} וקחו איש מחתתו ונתתם עליהם קטרת והקרבתם לפני יהוה איש מחתתו חמשים ומאתים מחתת ואתה ואהרן איש מחתתו׃
{16:18} ויקחו איש מחתתו ויתנו עליהם אש וישימו עליהם קטרת ויעמדו פתח אהל מועד ומשה ואהרן׃
{16:19} ויקהל עליהם קרח את כל העדה אל פתח אהל מועד וירא כבוד יהוה אל כל העדה׃
{16:20} וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר׃
{16:21} הבדלו מתוך העדה הזאת ואכלה אתם כרגע׃
{16:22} ויפלו על פניהם ויאמרו אל אלהי הרוחת לכל בשר האיש אחד יחטא ועל כל העדה תקצף׃
{16:23} וידבר יהוה אל משה לאמר׃
{16:24} דבר אל העדה לאמר העלו מסביב למשכן קרח דתן ואבירם׃
{16:25} ויקם משה וילך אל דתן ואבירם וילכו אחריו זקני ישראל׃
{16:26} וידבר אל העדה לאמר סורו נא מעל אהלי האנשים הרשעים האלה ואל תגעו בכל אשר להם פן תספו בכל חטאתם׃
{16:27} ויעלו מעל משכן קרח דתן ואבירם מסביב ודתן ואבירם יצאו נצבים פתח אהליהם ונשיהם ובניהם וטפם׃
{16:28} ויאמר משה בזאת תדעון כי יהוה שלחני לעשות את כל המעשים האלה כי לא מלבי׃
{16:29} אם כמות כל האדם ימתון אלה ופקדת כל האדם יפקד עליהם לא יהוה שלחני׃
{16:30} ואם בריאה יברא יהוה ופצתה האדמה את פיה ובלעה אתם ואת כל אשר להם וירדו חיים שאלה וידעתם כי נאצו האנשים האלה את יהוה׃
{16:31} ויהי ככלתו לדבר את כל הדברים האלה ותבקע האדמה אשר תחתיהם׃
{16:32} ותפתח הארץ את פיה ותבלע אתם ואת בתיהם ואת כל האדם אשר לקרח ואת כל הרכוש׃
{16:33} וירדו הם וכל אשר להם חיים שאלה ותכס עליהם הארץ ויאבדו מתוך הקהל׃
{16:34} וכל ישראל אשר סביבתיהם נסו לקלם כי אמרו פן תבלענו הארץ׃
{16:35} ואש יצאה מאת יהוה ותאכל את החמשים ומאתים איש מקריבי הקטרת׃
{16:36} וידבר יהוה אל משה לאמר׃
{16:37} אמר אל אלעזר בן אהרן הכהן וירם את המחתת מבין השרפה ואת האש זרה הלאה כי קדשו׃
{16:38} את מחתות החטאים האלה בנפשתם ועשו אתם רקעי פחים צפוי למזבח כי הקריבם לפני יהוה ויקדשו ויהיו לאות לבני ישראל׃
{16:39} ויקח אלעזר הכהן את מחתות הנחשת אשר הקריבו השרפים וירקעום צפוי למזבח׃
{16:40} זכרון לבני ישראל למען אשר לא יקרב איש זר אשר לא מזרע אהרן הוא להקטיר קטרת לפני יהוה ולא יהיה כקרח וכעדתו כאשר דבר יהוה ביד משה לו׃
{16:41} וילנו כל עדת בני ישראל ממחרת על משה ועל אהרן לאמר אתם המתם את עם יהוה׃
{16:42} ויהי בהקהל העדה על משה ועל אהרן ויפנו אל אהל מועד והנה כסהו הענן וירא כבוד יהוה׃
{16:43} ויבא משה ואהרן אל פני אהל מועד׃
{16:44} וידבר יהוה אל משה לאמר׃
{16:45} הרמו מתוך העדה הזאת ואכלה אתם כרגע ויפלו על פניהם׃
{16:46} ויאמר משה אל אהרן קח את המחתה ותן עליה אש מעל המזבח ושים קטרת והולך מהרה אל העדה וכפר עליהם כי יצא הקצף מלפני יהוה החל הנגף׃
{16:47} ויקח אהרן כאשר דבר משה וירץ אל תוך הקהל והנה החל הנגף בעם ויתן את הקטרת ויכפר על העם׃
{16:48} ויעמד בין המתים ובין החיים ותעצר המגפה׃
{16:49} ויהיו המתים במגפה ארבעה עשר אלף ושבע מאות מלבד המתים על דבר קרח׃
{16:50} וישב אהרן אל משה אל פתח אהל מועד והמגפה נעצרה׃
{17:1} וידבר יהוה אל משה לאמר׃
{17:2} דבר אל בני ישראל וקח מאתם מטה מטה לבית אב מאת כל נשיאהם לבית אבתם שנים עשר מטות איש את שמו תכתב על מטהו׃
{17:3} ואת שם אהרן תכתב על מטה לוי כי מטה אחד לראש בית אבותם׃
{17:4} והנחתם באהל מועד לפני העדות אשר אועד לכם שמה׃
{17:5} והיה האיש אשר אבחר בו מטהו יפרח והשכתי מעלי את תלנות בני ישראל אשר הם מלינם עליכם׃
{17:6} וידבר משה אל בני ישראל ויתנו אליו כל נשיאיהם מטה לנשיא אחד מטה לנשיא אחד לבית אבתם שנים עשר מטות ומטה אהרן בתוך מטותם׃
{17:7} וינח משה את המטת לפני יהוה באהל העדת׃
{17:8} ויהי ממחרת ויבא משה אל אהל העדות והנה פרח מטה אהרן לבית לוי ויצא פרח ויצץ ציץ ויגמל שקדים׃
{17:9} ויצא משה את כל המטת מלפני יהוה אל כל בני ישראל ויראו ויקחו איש מטהו׃
{17:10} ויאמר יהוה אל משה השב את מטה אהרן לפני העדות למשמרת לאות לבני מרי ותכל תלונתם מעלי ולא ימתו׃
{17:11} ויעש משה כאשר צוה יהוה אתו כן עשה׃
{17:12} ויאמרו בני ישראל אל משה לאמר הן גוענו אבדנו כלנו אבדנו׃
{17:13} כל הקרב הקרב אל משכן יהוה ימות האם תמנו לגוע׃
{18:1} ויאמר יהוה אל אהרן אתה ובניך ובית אביך אתך תשאו את עון המקדש ואתה ובניך אתך תשאו את עון כהנתכם׃
{18:2} וגם את אחיך מטה לוי שבט אביך הקרב אתך וילוו עליך וישרתוך ואתה ובניך אתך לפני אהל העדת׃
{18:3} ושמרו משמרתך ומשמרת כל האהל אך אל כלי הקדש ואל המזבח לא יקרבו ולא ימתו גם הם גם אתם׃
{18:4} ונלוו עליך ושמרו את משמרת אהל מועד לכל עבדת האהל וזר לא יקרב אליכם׃
{18:5} ושמרתם את משמרת הקדש ואת משמרת המזבח ולא יהיה עוד קצף על בני ישראל׃
{18:6} ואני הנה לקחתי את אחיכם הלוים מתוך בני ישראל לכם מתנה נתנים ליהוה לעבד את עבדת אהל מועד׃
{18:7} ואתה ובניך אתך תשמרו את כהנתכם לכל דבר המזבח ולמבית לפרכת ועבדתם עבדת מתנה אתן את כהנתכם והזר הקרב יומת׃
{18:8} וידבר יהוה אל אהרן ואני הנה נתתי לך את משמרת תרומתי לכל קדשי בני ישראל לך נתתים למשחה ולבניך לחק עולם׃
{18:9} זה יהיה לך מקדש הקדשים מן האש כל קרבנם לכל מנחתם ולכל חטאתם ולכל אשמם אשר ישיבו לי קדש קדשים לך הוא ולבניך׃
{18:10} בקדש הקדשים תאכלנו כל זכר יאכל אתו קדש יהיה לך׃
{18:11} וזה לך תרומת מתנם לכל תנופת בני ישראל לך נתתים ולבניך ולבנתיך אתך לחק עולם כל טהור בביתך יאכל אתו׃
{18:12} כל חלב יצהר וכל חלב תירוש ודגן ראשיתם אשר יתנו ליהוה לך נתתים׃
{18:13} בכורי כל אשר בארצם אשר יביאו ליהוה לך יהיה כל טהור בביתך יאכלנו׃
{18:14} כל חרם בישראל לך יהיה׃
{18:15} כל פטר רחם לכל בשר אשר יקריבו ליהוה באדם ובבהמה יהיה לך אך פדה תפדה את בכור האדם ואת בכור הבהמה הטמאה תפדה׃
{18:16} ופדויו מבן חדש תפדה בערכך כסף חמשת שקלים בשקל הקדש עשרים גרה הוא׃
{18:17} אך בכור שור או בכור כשב או בכור עז לא תפדה קדש הם את דמם תזרק על המזבח ואת חלבם תקטיר אשה לריח ניחח ליהוה׃
{18:18} ובשרם יהיה לך כחזה התנופה וכשוק הימין לך יהיה׃
{18:19} כל תרומת הקדשים אשר ירימו בני ישראל ליהוה נתתי לך ולבניך ולבנתיך אתך לחק עולם ברית מלח עולם הוא לפני יהוה לך ולזרעך אתך׃
{18:20} ויאמר יהוה אל אהרן בארצם לא תנחל וחלק לא יהיה לך בתוכם אני חלקך ונחלתך בתוך בני ישראל׃
{18:21} ולבני לוי הנה נתתי כל מעשר בישראל לנחלה חלף עבדתם אשר הם עבדים את עבדת אהל מועד׃
{18:22} ולא יקרבו עוד בני ישראל אל אהל מועד לשאת חטא למות׃
{18:23} ועבד הלוי הוא את עבדת אהל מועד והם ישאו עונם חקת עולם לדרתיכם ובתוך בני ישראל לא ינחלו נחלה׃
{18:24} כי את מעשר בני ישראל אשר ירימו ליהוה תרומה נתתי ללוים לנחלה על כן אמרתי להם בתוך בני ישראל לא ינחלו נחלה׃
{18:25} וידבר יהוה אל משה לאמר׃
{18:26} ואל הלוים תדבר ואמרת אלהם כי תקחו מאת בני ישראל את המעשר אשר נתתי לכם מאתם בנחלתכם והרמתם ממנו תרומת יהוה מעשר מן המעשר׃
{18:27} ונחשב לכם תרומתכם כדגן מן הגרן וכמלאה מן היקב׃
{18:28} כן תרימו גם אתם תרומת יהוה מכל מעשרתיכם אשר תקחו מאת בני ישראל ונתתם ממנו את תרומת יהוה לאהרן הכהן׃
{18:29} מכל מתנתיכם תרימו את כל תרומת יהוה מכל חלבו את מקדשו ממנו׃
{18:30} ואמרת אלהם בהרימכם את חלבו ממנו ונחשב ללוים כתבואת גרן וכתבואת יקב׃
{18:31} ואכלתם אתו בכל מקום אתם וביתכם כי שכר הוא לכם חלף עבדתכם באהל מועד׃
{18:32} ולא תשאו עליו חטא בהרימכם את חלבו ממנו ואת קדשי בני ישראל לא תחללו ולא תמותו׃
{19:1} וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר׃
{19:2} זאת חקת התורה אשר צוה יהוה לאמר דבר אל בני ישראל ויקחו אליך פרה אדמה תמימה אשר אין בה מום אשר לא עלה עליה על׃
{19:3} ונתתם אתה אל אלעזר הכהן והוציא אתה אל מחוץ למחנה ושחט אתה לפניו׃
{19:4} ולקח אלעזר הכהן מדמה באצבעו והזה אל נכח פני אהל מועד מדמה שבע פעמים׃
{19:5} ושרף את הפרה לעיניו את ערה ואת בשרה ואת דמה על פרשה ישרף׃
{19:6} ולקח הכהן עץ ארז ואזוב ושני תולעת והשליך אל תוך שרפת הפרה׃
{19:7} וכבס בגדיו הכהן ורחץ בשרו במים ואחר יבוא אל המחנה וטמא הכהן עד הערב׃
{19:8} והשרף אתה יכבס בגדיו במים ורחץ בשרו במים וטמא עד הערב׃
{19:9} ואסף איש טהור את אפר הפרה והניח מחוץ למחנה במקום טהור והיתה לעדת בני ישראל למשמרת למי נדה חטאת הוא׃
{19:10} וכבס האסף את אפר הפרה את בגדיו וטמא עד הערב והיתה לבני ישראל ולגר הגר בתוכם לחקת עולם׃
{19:11} הנגע במת לכל נפש אדם וטמא שבעת ימים׃
{19:12} הוא יתחטא בו ביום השלישי וביום השביעי יטהר ואם לא יתחטא ביום השלישי וביום השביעי לא יטהר׃
{19:13} כל הנגע במת בנפש האדם אשר ימות ולא יתחטא את משכן יהוה טמא ונכרתה הנפש ההוא מישראל כי מי נדה לא זרק עליו טמא יהיה עוד טמאתו בו׃
{19:14} זאת התורה אדם כי ימות באהל כל הבא אל האהל וכל אשר באהל יטמא שבעת ימים׃
{19:15} וכל כלי פתוח אשר אין צמיד פתיל עליו טמא הוא׃
{19:16} וכל אשר יגע על פני השדה בחלל חרב או במת או בעצם אדם או בקבר יטמא שבעת ימים׃
{19:17} ולקחו לטמא מעפר שרפת החטאת ונתן עליו מים חיים אל כלי׃
{19:18} ולקח אזוב וטבל במים איש טהור והזה על האהל ועל כל הכלים ועל הנפשות אשר היו שם ועל הנגע בעצם או בחלל או במת או בקבר׃
{19:19} והזה הטהר על הטמא ביום השלישי וביום השביעי וחטאו ביום השביעי וכבס בגדיו ורחץ במים וטהר בערב׃
{19:20} ואיש אשר יטמא ולא יתחטא ונכרתה הנפש ההוא מתוך הקהל כי את מקדש יהוה טמא מי נדה לא זרק עליו טמא הוא׃
{19:21} והיתה להם לחקת עולם ומזה מי הנדה יכבס בגדיו והנגע במי הנדה יטמא עד הערב׃
{19:22} וכל אשר יגע בו הטמא יטמא והנפש הנגעת תטמא עד הערב׃
{20:1} ויבאו בני ישראל כל העדה מדבר צן בחדש הראשון וישב העם בקדש ותמת שם מרים ותקבר שם׃
{20:2} ולא היה מים לעדה ויקהלו על משה ועל אהרן׃
{20:3} וירב העם עם משה ויאמרו לאמר ולו גוענו בגוע אחינו לפני יהוה׃
{20:4} ולמה הבאתם את קהל יהוה אל המדבר הזה למות שם אנחנו ובעירנו׃
{20:5} ולמה העליתנו ממצרים להביא אתנו אל המקום הרע הזה לא מקום זרע ותאנה וגפן ורמון ומים אין לשתות׃
{20:6} ויבא משה ואהרן מפני הקהל אל פתח אהל מועד ויפלו על פניהם וירא כבוד יהוה אליהם׃
{20:7} וידבר יהוה אל משה לאמר׃
{20:8} קח את המטה והקהל את העדה אתה ואהרן אחיך ודברתם אל הסלע לעיניהם ונתן מימיו והוצאת להם מים מן הסלע והשקית את העדה ואת בעירם׃
{20:9} ויקח משה את המטה מלפני יהוה כאשר צוהו׃
{20:10} ויקהלו משה ואהרן את הקהל אל פני הסלע ויאמר להם שמעו נא המרים המן הסלע הזה נוציא לכם מים׃
{20:11} וירם משה את ידו ויך את הסלע במטהו פעמים ויצאו מים רבים ותשת העדה ובעירם׃
{20:12} ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן יען לא האמנתם בי להקדישני לעיני בני ישראל לכן לא תביאו את הקהל הזה אל הארץ אשר נתתי להם׃
{20:13} המה מי מריבה אשר רבו בני ישראל את יהוה ויקדש בם׃
{20:14} וישלח משה מלאכים מקדש אל מלך אדום כה אמר אחיך ישראל אתה ידעת את כל התלאה אשר מצאתנו׃
{20:15} וירדו אבתינו מצרימה ונשב במצרים ימים רבים וירעו לנו מצרים ולאבתינו׃
{20:16} ונצעק אל יהוה וישמע קלנו וישלח מלאך ויצאנו ממצרים והנה אנחנו בקדש עיר קצה גבולך׃
{20:17} נעברה נא בארצך לא נעבר בשדה ובכרם ולא נשתה מי באר דרך המלך נלך לא נטה ימין ושמאול עד אשר נעבר גבולך׃
{20:18} ויאמר אליו אדום לא תעבר בי פן בחרב אצא לקראתך׃
{20:19} ויאמרו אליו בני ישראל במסלה נעלה ואם מימיך נשתה אני ומקני ונתתי מכרם רק אין דבר ברגלי אעברה׃
{20:20} ויאמר לא תעבר ויצא אדום לקראתו בעם כבד וביד חזקה׃
{20:21} וימאן אדום נתן את ישראל עבר בגבלו ויט ישראל מעליו׃
{20:22} ויסעו מקדש ויבאו בני ישראל כל העדה הר ההר׃
{20:23} ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן בהר ההר על גבול ארץ אדום לאמר׃
{20:24} יאסף אהרן אל עמיו כי לא יבא אל הארץ אשר נתתי לבני ישראל על אשר מריתם את פי למי מריבה׃
{20:25} קח את אהרן ואת אלעזר בנו והעל אתם הר ההר׃
{20:26} והפשט את אהרן את בגדיו והלבשתם את אלעזר בנו ואהרן יאסף ומת שם׃
{20:27} ויעש משה כאשר צוה יהוה ויעלו אל הר ההר לעיני כל העדה׃
{20:28} ויפשט משה את אהרן את בגדיו וילבש אתם את אלעזר בנו וימת אהרן שם בראש ההר וירד משה ואלעזר מן ההר׃
{20:29} ויראו כל העדה כי גוע אהרן ויבכו את אהרן שלשים יום כל בית ישראל׃
{21:1} וישמע הכנעני מלך ערד ישב הנגב כי בא ישראל דרך האתרים וילחם בישראל וישב ממנו שבי׃
{21:2} וידר ישראל נדר ליהוה ויאמר אם נתן תתן את העם הזה בידי והחרמתי את עריהם׃
{21:3} וישמע יהוה בקול ישראל ויתן את הכנעני ויחרם אתהם ואת עריהם ויקרא שם המקום חרמה׃
{21:4} ויסעו מהר ההר דרך ים סוף לסבב את ארץ אדום ותקצר נפש העם בדרך׃
{21:5} וידבר העם באלהים ובמשה למה העליתנו ממצרים למות במדבר כי אין לחם ואין מים ונפשנו קצה בלחם הקלקל׃
{21:6} וישלח יהוה בעם את הנחשים השרפים וינשכו את העם וימת עם רב מישראל׃
{21:7} ויבא העם אל משה ויאמרו חטאנו כי דברנו ביהוה ובך התפלל אל יהוה ויסר מעלינו את הנחש ויתפלל משה בעד העם׃
{21:8} ויאמר יהוה אל משה עשה לך שרף ושים אתו על נס והיה כל הנשוך וראה אתו וחי׃
{21:9} ויעש משה נחש נחשת וישמהו על הנס והיה אם נשך הנחש את איש והביט אל נחש הנחשת וחי׃
{21:10} ויסעו בני ישראל ויחנו באבת׃
{21:11} ויסעו מאבת ויחנו בעיי העברים במדבר אשר על פני מואב ממזרח השמש׃
{21:12} משם נסעו ויחנו בנחל זרד׃
{21:13} משם נסעו ויחנו מעבר ארנון אשר במדבר היצא מגבול האמרי כי ארנון גבול מואב בין מואב ובין האמרי׃
{21:14} על כן יאמר בספר מלחמת יהוה את והב בסופה ואת הנחלים ארנון׃
{21:15} ואשד הנחלים אשר נטה לשבת ער ונשען לגבול מואב׃
{21:16} ומשם בארה הוא הבאר אשר אמר יהוה למשה אסף את העם ואתנה להם מים׃
{21:17} אז ישיר ישראל את השירה הזאת עלי באר ענו לה׃
{21:18} באר חפרוה שרים כרוה נדיבי העם במחקק במשענתם וממדבר מתנה׃
{21:19} וממתנה נחליאל ומנחליאל במות׃
{21:20} ומבמות הגיא אשר בשדה מואב ראש הפסגה ונשקפה על פני הישימן׃
{21:21} וישלח ישראל מלאכים אל סיחן מלך האמרי לאמר׃
{21:22} אעברה בארצך לא נטה בשדה ובכרם לא נשתה מי באר בדרך המלך נלך עד אשר נעבר גבלך׃
{21:23} ולא נתן סיחן את ישראל עבר בגבלו ויאסף סיחן את כל עמו ויצא לקראת ישראל המדברה ויבא יהצה וילחם בישראל׃
{21:24} ויכהו ישראל לפי חרב ויירש את ארצו מארנן עד יבק עד בני עמון כי עז גבול בני עמון׃
{21:25} ויקח ישראל את כל הערים האלה וישב ישראל בכל ערי האמרי בחשבון ובכל בנתיה׃
{21:26} כי חשבון עיר סיחן מלך האמרי הוא והוא נלחם במלך מואב הראשון ויקח את כל ארצו מידו עד ארנן׃
{21:27} על כן יאמרו המשלים באו חשבון תבנה ותכונן עיר סיחון׃
{21:28} כי אש יצאה מחשבון להבה מקרית סיחן אכלה ער מואב בעלי במות ארנן׃
{21:29} אוי לך מואב אבדת עם כמוש נתן בניו פליטם ובנתיו בשבית למלך אמרי סיחון׃
{21:30} ונירם אבד חשבון עד דיבון ונשים עד נפח אשר עד מידבא׃
{21:31} וישב ישראל בארץ האמרי׃
{21:32} וישלח משה לרגל את יעזר וילכדו בנתיה ויירש את האמרי אשר שם׃
{21:33} ויפנו ויעלו דרך הבשן ויצא עוג מלך הבשן לקראתם הוא וכל עמו למלחמה אדרעי׃
{21:34} ויאמר יהוה אל משה אל תירא אתו כי בידך נתתי אתו ואת כל עמו ואת ארצו ועשית לו כאשר עשית לסיחן מלך האמרי אשר יושב בחשבון׃
{21:35} ויכו אתו ואת בניו ואת כל עמו עד בלתי השאיר לו שריד ויירשו את ארצו׃
{22:1} ויסעו בני ישראל ויחנו בערבות מואב מעבר לירדן ירחו׃
{22:2} וירא בלק בן צפור את כל אשר עשה ישראל לאמרי׃
{22:3} ויגר מואב מפני העם מאד כי רב הוא ויקץ מואב מפני בני ישראל׃
{22:4} ויאמר מואב אל זקני מדין עתה ילחכו הקהל את כל סביבתינו כלחך השור את ירק השדה ובלק בן צפור מלך למואב בעת ההוא׃
{22:5} וישלח מלאכים אל בלעם בן בעור פתורה אשר על הנהר ארץ בני עמו לקרא לו לאמר הנה עם יצא ממצרים הנה כסה את עין הארץ והוא ישב ממלי׃
{22:6} ועתה לכה נא ארה לי את העם הזה כי עצום הוא ממני אולי אוכל נכה בו ואגרשנו מן הארץ כי ידעתי את אשר תברך מברך ואשר תאר יואר׃
{22:7} וילכו זקני מואב וזקני מדין וקסמים בידם ויבאו אל בלעם וידברו אליו דברי בלק׃
{22:8} ויאמר אליהם לינו פה הלילה והשבתי אתכם דבר כאשר ידבר יהוה אלי וישבו שרי מואב עם בלעם׃
{22:9} ויבא אלהים אל בלעם ויאמר מי האנשים האלה עמך׃
{22:10} ויאמר בלעם אל האלהים בלק בן צפר מלך מואב שלח אלי׃
{22:11} הנה העם היצא ממצרים ויכס את עין הארץ עתה לכה קבה לי אתו אולי אוכל להלחם בו וגרשתיו׃
{22:12} ויאמר אלהים אל בלעם לא תלך עמהם לא תאר את העם כי ברוך הוא׃
{22:13} ויקם בלעם בבקר ויאמר אל שרי בלק לכו אל ארצכם כי מאן יהוה לתתי להלך עמכם׃
{22:14} ויקומו שרי מואב ויבאו אל בלק ויאמרו מאן בלעם הלך עמנו׃
{22:15} ויסף עוד בלק שלח שרים רבים ונכבדים מאלה׃
{22:16} ויבאו אל בלעם ויאמרו לו כה אמר בלק בן צפור אל נא תמנע מהלך אלי׃
{22:17} כי כבד אכבדך מאד וכל אשר תאמר אלי אעשה ולכה נא קבה לי את העם הזה׃
{22:18} ויען בלעם ויאמר אל עבדי בלק אם יתן לי בלק מלא ביתו כסף וזהב לא אוכל לעבר את פי יהוה אלהי לעשות קטנה או גדולה׃
{22:19} ועתה שבו נא בזה גם אתם הלילה ואדעה מה יסף יהוה דבר עמי׃
{22:20} ויבא אלהים אל בלעם לילה ויאמר לו אם לקרא לך באו האנשים קום לך אתם ואך את הדבר אשר אדבר אליך אתו תעשה׃
{22:21} ויקם בלעם בבקר ויחבש את אתנו וילך עם שרי מואב׃
{22:22} ויחר אף אלהים כי הולך הוא ויתיצב מלאך יהוה בדרך לשטן לו והוא רכב על אתנו ושני נעריו עמו׃
{22:23} ותרא האתון את מלאך יהוה נצב בדרך וחרבו שלופה בידו ותט האתון מן הדרך ותלך בשדה ויך בלעם את האתון להטתה הדרך׃
{22:24} ויעמד מלאך יהוה במשעול הכרמים גדר מזה וגדר מזה׃
{22:25} ותרא האתון את מלאך יהוה ותלחץ אל הקיר ותלחץ את רגל בלעם אל הקיר ויסף להכתה׃
{22:26} ויוסף מלאך יהוה עבור ויעמד במקום צר אשר אין דרך לנטות ימין ושמאול׃
{22:27} ותרא האתון את מלאך יהוה ותרבץ תחת בלעם ויחר אף בלעם ויך את האתון במקל׃
{22:28} ויפתח יהוה את פי האתון ותאמר לבלעם מה עשיתי לך כי הכיתני זה שלש רגלים׃
{22:29} ויאמר בלעם לאתון כי התעללת בי לו יש חרב בידי כי עתה הרגתיך׃
{22:30} ותאמר האתון אל בלעם הלוא אנכי אתנך אשר רכבת עלי מעודך עד היום הזה ההסכן הסכנתי לעשות לך כה ויאמר לא׃
{22:31} ויגל יהוה את עיני בלעם וירא את מלאך יהוה נצב בדרך וחרבו שלפה בידו ויקד וישתחו לאפיו׃
{22:32} ויאמר אליו מלאך יהוה על מה הכית את אתנך זה שלוש רגלים הנה אנכי יצאתי לשטן כי ירט הדרך לנגדי׃
{22:33} ותראני האתון ותט לפני זה שלש רגלים אולי נטתה מפני כי עתה גם אתכה הרגתי ואותה החייתי׃
{22:34} ויאמר בלעם אל מלאך יהוה חטאתי כי לא ידעתי כי אתה נצב לקראתי בדרך ועתה אם רע בעיניך אשובה לי׃
{22:35} ויאמר מלאך יהוה אל בלעם לך עם האנשים ואפס את הדבר אשר אדבר אליך אתו תדבר וילך בלעם עם שרי בלק׃
{22:36} וישמע בלק כי בא בלעם ויצא לקראתו אל עיר מואב אשר על גבול ארנן אשר בקצה הגבול׃
{22:37} ויאמר בלק אל בלעם הלא שלח שלחתי אליך לקרא לך למה לא הלכת אלי האמנם לא אוכל כבדך׃
{22:38} ויאמר בלעם אל בלק הנה באתי אליך עתה היכול אוכל דבר מאומה הדבר אשר ישים אלהים בפי אתו אדבר׃
{22:39} וילך בלעם עם בלק ויבאו קרית חצות׃
{22:40} ויזבח בלק בקר וצאן וישלח לבלעם ולשרים אשר אתו׃
{22:41} ויהי בבקר ויקח בלק את בלעם ויעלהו במות בעל וירא משם קצה העם׃
{23:1} ויאמר בלעם אל בלק בנה לי בזה שבעה מזבחת והכן לי בזה שבעה פרים ושבעה אילים׃
{23:2} ויעש בלק כאשר דבר בלעם ויעל בלק ובלעם פר ואיל במזבח׃
{23:3} ויאמר בלעם לבלק התיצב על עלתך ואלכה אולי יקרה יהוה לקראתי ודבר מה יראני והגדתי לך וילך שפי׃
{23:4} ויקר אלהים אל בלעם ויאמר אליו את שבעת המזבחת ערכתי ואעל פר ואיל במזבח׃
{23:5} וישם יהוה דבר בפי בלעם ויאמר שוב אל בלק וכה תדבר׃
{23:6} וישב אליו והנה נצב על עלתו הוא וכל שרי מואב׃
{23:7} וישא משלו ויאמר מן ארם ינחני בלק מלך מואב מהררי קדם לכה ארה לי יעקב ולכה זעמה ישראל׃
{23:8} מה אקב לא קבה אל ומה אזעם לא זעם יהוה׃
{23:9} כי מראש צרים אראנו ומגבעות אשורנו הן עם לבדד ישכן ובגוים לא יתחשב׃
{23:10} מי מנה עפר יעקב ומספר את רבע ישראל תמת נפשי מות ישרים ותהי אחריתי כמהו׃
{23:11} ויאמר בלק אל בלעם מה עשית לי לקב איבי לקחתיך והנה ברכת ברך׃
{23:12} ויען ויאמר הלא את אשר ישים יהוה בפי אתו אשמר לדבר׃
{23:13} ויאמר אליו בלק לך נא אתי אל מקום אחר אשר תראנו משם אפס קצהו תראה וכלו לא תראה וקבנו לי משם׃
{23:14} ויקחהו שדה צפים אל ראש הפסגה ויבן שבעה מזבחת ויעל פר ואיל במזבח׃
{23:15} ויאמר אל בלק התיצב כה על עלתך ואנכי אקרה כה׃
{23:16} ויקר יהוה אל בלעם וישם דבר בפיו ויאמר שוב אל בלק וכה תדבר׃
{23:17} ויבא אליו והנו נצב על עלתו ושרי מואב אתו ויאמר לו בלק מה דבר יהוה׃
{23:18} וישא משלו ויאמר קום בלק ושמע האזינה עדי בנו צפר׃
{23:19} לא איש אל ויכזב ובן אדם ויתנחם ההוא אמר ולא יעשה ודבר ולא יקימנה׃
{23:20} הנה ברך לקחתי וברך ולא אשיבנה׃
{23:21} לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל יהוה אלהיו עמו ותרועת מלך בו׃
{23:22} אל מוציאם ממצרים כתועפת ראם לו׃
{23:23} כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל׃
{23:24} הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא לא ישכב עד יאכל טרף ודם חללים ישתה׃
{23:25} ויאמר בלק אל בלעם גם קב לא תקבנו גם ברך לא תברכנו׃
{23:26} ויען בלעם ויאמר אל בלק הלא דברתי אליך לאמר כל אשר ידבר יהוה אתו אעשה׃
{23:27} ויאמר בלק אל בלעם לכה נא אקחך אל מקום אחר אולי יישר בעיני האלהים וקבתו לי משם׃
{23:28} ויקח בלק את בלעם ראש הפעור הנשקף על פני הישימן׃
{23:29} ויאמר בלעם אל בלק בנה לי בזה שבעה מזבחת והכן לי בזה שבעה פרים ושבעה אילים׃
{23:30} ויעש בלק כאשר אמר בלעם ויעל פר ואיל במזבח׃
{24:1} וירא בלעם כי טוב בעיני יהוה לברך את ישראל ולא הלך כפעם בפעם לקראת נחשים וישת אל המדבר פניו׃
{24:2} וישא בלעם את עיניו וירא את ישראל שכן לשבטיו ותהי עליו רוח אלהים׃
{24:3} וישא משלו ויאמר נאם בלעם בנו בער ונאם הגבר שתם העין׃
{24:4} נאם שמע אמרי אל אשר מחזה שדי יחזה נפל וגלוי עינים׃
{24:5} מה טבו אהליך יעקב משכנתיך ישראל׃
{24:6} כנחלים נטיו כגנת עלי נהר כאהלים נטע יהוה כארזים עלי מים׃
{24:7} יזל מים מדליו וזרעו במים רבים וירם מאגג מלכו ותנשא מלכתו׃
{24:8} אל מוציאו ממצרים כתועפת ראם לו יאכל גוים צריו ועצמתיהם יגרם וחציו ימחץ׃
{24:9} כרע שכב כארי וכלביא מי יקימנו מברכיך ברוך וארריך ארור׃
{24:10} ויחר אף בלק אל בלעם ויספק את כפיו ויאמר בלק אל בלעם לקב איבי קראתיך והנה ברכת ברך זה שלש פעמים׃
{24:11} ועתה ברח לך אל מקומך אמרתי כבד אכבדך והנה מנעך יהוה מכבוד׃
{24:12} ויאמר בלעם אל בלק הלא גם אל מלאכיך אשר שלחת אלי דברתי לאמר׃
{24:13} אם יתן לי בלק מלא ביתו כסף וזהב לא אוכל לעבר את פי יהוה לעשות טובה או רעה מלבי אשר ידבר יהוה אתו אדבר׃
{24:14} ועתה הנני הולך לעמי לכה איעצך אשר יעשה העם הזה לעמך באחרית הימים׃
{24:15} וישא משלו ויאמר נאם בלעם בנו בער ונאם הגבר שתם העין׃
{24:16} נאם שמע אמרי אל וידע דעת עליון מחזה שדי יחזה נפל וגלוי עינים׃
{24:17} אראנו ולא עתה אשורנו ולא קרוב דרך כוכב מיעקב וקם שבט מישראל ומחץ פאתי מואב וקרקר כל בני שת׃
{24:18} והיה אדום ירשה והיה ירשה שעיר איביו וישראל עשה חיל׃
{24:19} וירד מיעקב והאביד שריד מעיר׃
{24:20} וירא את עמלק וישא משלו ויאמר ראשית גוים עמלק ואחריתו עדי אבד׃
{24:21} וירא את הקיני וישא משלו ויאמר איתן מושבך ושים בסלע קנך׃
{24:22} כי אם יהיה לבער קין עד מה אשור תשבך׃
{24:23} וישא משלו ויאמר אוי מי יחיה משמו אל׃
{24:24} וצים מיד כתים וענו אשור וענו עבר וגם הוא עדי אבד׃
{24:25} ויקם בלעם וילך וישב למקמו וגם בלק הלך לדרכו׃
{25:1} וישב ישראל בשטים ויחל העם לזנות אל בנות מואב׃
{25:2} ותקראן לעם לזבחי אלהיהן ויאכל העם וישתחוו לאלהיהן׃
{25:3} ויצמד ישראל לבעל פעור ויחר אף יהוה בישראל׃
{25:4} ויאמר יהוה אל משה קח את כל ראשי העם והוקע אותם ליהוה נגד השמש וישב חרון אף יהוה מישראל׃
{25:5} ויאמר משה אל שפטי ישראל הרגו איש אנשיו הנצמדים לבעל פעור׃
{25:6} והנה איש מבני ישראל בא ויקרב אל אחיו את המדינית לעיני משה ולעיני כל עדת בני ישראל והמה בכים פתח אהל מועד׃
{25:7} וירא פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן ויקם מתוך העדה ויקח רמח בידו׃
{25:8} ויבא אחר איש ישראל אל הקבה וידקר את שניהם את איש ישראל ואת האשה אל קבתה ותעצר המגפה מעל בני ישראל׃
{25:9} ויהיו המתים במגפה ארבעה ועשרים אלף׃
{25:10} וידבר יהוה אל משה לאמר׃
{25:11} פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן השיב את חמתי מעל בני ישראל בקנאו את קנאתי בתוכם ולא כליתי את בני ישראל בקנאתי׃
{25:12} לכן אמר הנני נתן לו את בריתי שלום׃
{25:13} והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהנת עולם תחת אשר קנא לאלהיו ויכפר על בני ישראל׃
{25:14} ושם איש ישראל המכה אשר הכה את המדינית זמרי בן סלוא נשיא בית אב לשמעני׃
{25:15} ושם האשה המכה המדינית כזבי בת צור ראש אמות בית אב במדין הוא׃
{25:16} וידבר יהוה אל משה לאמר׃
{25:17} צרור את המדינים והכיתם אותם׃
{25:18} כי צררים הם לכם בנכליהם אשר נכלו לכם על דבר פעור ועל דבר כזבי בת נשיא מדין אחתם המכה ביום המגפה על דבר פעור׃
{26:1} ויהי אחרי המגפה ויאמר יהוה אל משה ואל אלעזר בן אהרן הכהן לאמר׃
{26:2} שאו את ראש כל עדת בני ישראל מבן עשרים שנה ומעלה לבית אבתם כל יצא צבא בישראל׃
{26:3} וידבר משה ואלעזר הכהן אתם בערבת מואב על ירדן ירחו לאמר׃
{26:4} מבן עשרים שנה ומעלה כאשר צוה יהוה את משה ובני ישראל היצאים מארץ מצרים׃
{26:5} ראובן בכור ישראל בני ראובן חנוך משפחת החנכי לפלוא משפחת הפלאי׃
{26:6} לחצרן משפחת החצרוני לכרמי משפחת הכרמי׃
{26:7} אלה משפחת הראובני ויהיו פקדיהם שלשה וארבעים אלף ושבע מאות ושלשים׃
{26:8} ובני פלוא אליאב׃
{26:9} ובני אליאב נמואל ודתן ואבירם הוא דתן ואבירם קרואי העדה אשר הצו על משה ועל אהרן בעדת קרח בהצתם על יהוה׃
{26:10} ותפתח הארץ את פיה ותבלע אתם ואת קרח במות העדה באכל האש את חמשים ומאתים איש ויהיו לנס׃
{26:11} ובני קרח לא מתו׃
{26:12} בני שמעון למשפחתם לנמואל משפחת הנמואלי לימין משפחת הימיני ליכין משפחת היכיני׃
{26:13} לזרח משפחת הזרחי לשאול משפחת השאולי׃
{26:14} אלה משפחת השמעני שנים ועשרים אלף ומאתים׃
{26:15} בני גד למשפחתם לצפון משפחת הצפוני לחגי משפחת החגי לשוני משפחת השוני׃
{26:16} לאזני משפחת האזני לערי משפחת הערי׃
{26:17} לארוד משפחת הארודי לאראלי משפחת האראלי׃
{26:18} אלה משפחת בני גד לפקדיהם ארבעים אלף וחמש מאות׃
{26:19} בני יהודה ער ואונן וימת ער ואונן בארץ כנען׃
{26:20} ויהיו בני יהודה למשפחתם לשלה משפחת השלני לפרץ משפחת הפרצי לזרח משפחת הזרחי׃
{26:21} ויהיו בני פרץ לחצרן משפחת החצרני לחמול משפחת החמולי׃
{26:22} אלה משפחת יהודה לפקדיהם ששה ושבעים אלף וחמש מאות׃
{26:23} בני יששכר למשפחתם תולע משפחת התולעי לפוה משפחת הפוני׃
{26:24} לישוב משפחת הישובי לשמרן משפחת השמרני׃
{26:25} אלה משפחת יששכר לפקדיהם ארבעה וששים אלף ושלש מאות׃
{26:26} בני זבולן למשפחתם לסרד משפחת הסרדי לאלון משפחת האלני ליחלאל משפחת היחלאלי׃
{26:27} אלה משפחת הזבולני לפקדיהם ששים אלף וחמש מאות׃
{26:28} בני יוסף למשפחתם מנשה ואפרים׃
{26:29} בני מנשה למכיר משפחת המכירי ומכיר הוליד את גלעד לגלעד משפחת הגלעדי׃
{26:30} אלה בני גלעד איעזר משפחת האיעזרי לחלק משפחת החלקי׃
{26:31} ואשריאל משפחת האשראלי ושכם משפחת השכמי׃
{26:32} ושמידע משפחת השמידעי וחפר משפחת החפרי׃
{26:33} וצלפחד בן חפר לא היו לו בנים כי אם בנות ושם בנות צלפחד מחלה ונעה חגלה מלכה ותרצה׃
{26:34} אלה משפחת מנשה ופקדיהם שנים וחמשים אלף ושבע מאות׃
{26:35} אלה בני אפרים למשפחתם לשותלח משפחת השתלחי לבכר משפחת הבכרי לתחן משפחת התחני׃
{26:36} ואלה בני שותלח לערן משפחת הערני׃
{26:37} אלה משפחת בני אפרים לפקדיהם שנים ושלשים אלף וחמש מאות אלה בני יוסף למשפחתם׃
{26:38} בני בנימן למשפחתם לבלע משפחת הבלעי לאשבל משפחת האשבלי לאחירם משפחת האחירמי׃
{26:39} לשפופם משפחת השופמי לחופם משפחת החופמי׃
{26:40} ויהיו בני בלע ארד ונעמן משפחת הארדי לנעמן משפחת הנעמי׃
{26:41} אלה בני בנימן למשפחתם ופקדיהם חמשה וארבעים אלף ושש מאות׃
{26:42} אלה בני דן למשפחתם לשוחם משפחת השוחמי אלה משפחת דן למשפחתם׃
{26:43} כל משפחת השוחמי לפקדיהם ארבעה וששים אלף וארבע מאות׃
{26:44} בני אשר למשפחתם לימנה משפחת הימנה לישוי משפחת הישוי לבריעה משפחת הבריעי׃
{26:45} לבני בריעה לחבר משפחת החברי למלכיאל משפחת המלכיאלי׃
{26:46} ושם בת אשר שרח׃
{26:47} אלה משפחת בני אשר לפקדיהם שלשה וחמשים אלף וארבע מאות׃
{26:48} בני נפתלי למשפחתם ליחצאל משפחת היחצאלי לגוני משפחת הגוני׃
{26:49} ליצר משפחת היצרי לשלם משפחת השלמי׃
{26:50} אלה משפחת נפתלי למשפחתם ופקדיהם חמשה וארבעים אלף וארבע מאות׃
{26:51} אלה פקודי בני ישראל שש מאות אלף ואלף שבע מאות ושלשים׃
{26:52} וידבר יהוה אל משה לאמר׃
{26:53} לאלה תחלק הארץ בנחלה במספר שמות׃
{26:54} לרב תרבה נחלתו ולמעט תמעיט נחלתו איש לפי פקדיו יתן נחלתו׃
{26:55} אך בגורל יחלק את הארץ לשמות מטות אבתם ינחלו׃
{26:56} על פי הגורל תחלק נחלתו בין רב למעט׃
{26:57} ואלה פקודי הלוי למשפחתם לגרשון משפחת הגרשני לקהת משפחת הקהתי למררי משפחת המררי׃
{26:58} אלה משפחת לוי משפחת הלבני משפחת החברני משפחת המחלי משפחת המושי משפחת הקרחי וקהת הולד את עמרם׃
{26:59} ושם אשת עמרם יוכבד בת לוי אשר ילדה אתה ללוי במצרים ותלד לעמרם את אהרן ואת משה ואת מרים אחתם׃
{26:60} ויולד לאהרן את נדב ואת אביהוא את אלעזר ואת איתמר׃
{26:61} וימת נדב ואביהוא בהקריבם אש זרה לפני יהוה׃
{26:62} ויהיו פקדיהם שלשה ועשרים אלף כל זכר מבן חדש ומעלה כי לא התפקדו בתוך בני ישראל כי לא נתן להם נחלה בתוך בני ישראל׃
{26:63} אלה פקודי משה ואלעזר הכהן אשר פקדו את בני ישראל בערבת מואב על ירדן ירחו׃
{26:64} ובאלה לא היה איש מפקודי משה ואהרן הכהן אשר פקדו את בני ישראל במדבר סיני׃
{26:65} כי אמר יהוה להם מות ימתו במדבר ולא נותר מהם איש כי אם כלב בן יפנה ויהושע בן נון׃
{27:1} ותקרבנה בנות צלפחד בן חפר בן גלעד בן מכיר בן מנשה למשפחת מנשה בן יוסף ואלה שמות בנתיו מחלה נעה וחגלה ומלכה ותרצה׃
{27:2} ותעמדנה לפני משה ולפני אלעזר הכהן ולפני הנשיאם וכל העדה פתח אהל מועד לאמר׃
{27:3} אבינו מת במדבר והוא לא היה בתוך העדה הנועדים על יהוה בעדת קרח כי בחטאו מת ובנים לא היו לו׃
{27:4} למה יגרע שם אבינו מתוך משפחתו כי אין לו בן תנה לנו אחזה בתוך אחי אבינו׃
{27:5} ויקרב משה את משפטן לפני יהוה׃
{27:6} ויאמר יהוה אל משה לאמר׃
{27:7} כן בנות צלפחד דברת נתן תתן להם אחזת נחלה בתוך אחי אביהם והעברת את נחלת אביהן להן׃
{27:8} ואל בני ישראל תדבר לאמר איש כי ימות ובן אין לו והעברתם את נחלתו לבתו׃
{27:9} ואם אין לו בת ונתתם את נחלתו לאחיו׃
{27:10} ואם אין לו אחים ונתתם את נחלתו לאחי אביו׃
{27:11} ואם אין אחים לאביו ונתתם את נחלתו לשארו הקרב אליו ממשפחתו וירש אתה והיתה לבני ישראל לחקת משפט כאשר צוה יהוה את משה׃
{27:12} ויאמר יהוה אל משה עלה אל הר העברים הזה וראה את הארץ אשר נתתי לבני ישראל׃
{27:13} וראיתה אתה ונאספת אל עמיך גם אתה כאשר נאסף אהרן אחיך׃
{27:14} כאשר מריתם פי במדבר צן במריבת העדה להקדישני במים לעיניהם הם מי מריבת קדש מדבר צן׃
{27:15} וידבר משה אל יהוה לאמר׃
{27:16} יפקד יהוה אלהי הרוחת לכל בשר איש על העדה׃
{27:17} אשר יצא לפניהם ואשר יבא לפניהם ואשר יוציאם ואשר יביאם ולא תהיה עדת יהוה כצאן אשר אין להם רעה׃
{27:18} ויאמר יהוה אל משה קח לך את יהושע בן נון איש אשר רוח בו וסמכת את ידך עליו׃
{27:19} והעמדת אתו לפני אלעזר הכהן ולפני כל העדה וצויתה אתו לעיניהם׃
{27:20} ונתתה מהודך עליו למען ישמעו כל עדת בני ישראל׃
{27:21} ולפני אלעזר הכהן יעמד ושאל לו במשפט האורים לפני יהוה על פיו יצאו ועל פיו יבאו הוא וכל בני ישראל אתו וכל העדה׃
{27:22} ויעש משה כאשר צוה יהוה אתו ויקח את יהושע ויעמדהו לפני אלעזר הכהן ולפני כל העדה׃
{27:23} ויסמך את ידיו עליו ויצוהו כאשר דבר יהוה ביד משה׃
{28:1} וידבר יהוה אל משה לאמר׃
{28:2} צו את בני ישראל ואמרת אלהם את קרבני לחמי לאשי ריח ניחחי תשמרו להקריב לי במועדו׃
{28:3} ואמרת להם זה האשה אשר תקריבו ליהוה כבשים בני שנה תמימם שנים ליום עלה תמיד׃
{28:4} את הכבש אחד תעשה בבקר ואת הכבש השני תעשה בין הערבים׃
{28:5} ועשירית האיפה סלת למנחה בלולה בשמן כתית רביעת ההין׃
{28:6} עלת תמיד העשיה בהר סיני לריח ניחח אשה ליהוה׃
{28:7} ונסכו רביעת ההין לכבש האחד בקדש הסך נסך שכר ליהוה׃
{28:8} ואת הכבש השני תעשה בין הערבים כמנחת הבקר וכנסכו תעשה אשה ריח ניחח ליהוה׃
{28:9} וביום השבת שני כבשים בני שנה תמימם ושני עשרנים סלת מנחה בלולה בשמן ונסכו׃
{28:10} עלת שבת בשבתו על עלת התמיד ונסכה׃
{28:11} ובראשי חדשיכם תקריבו עלה ליהוה פרים בני בקר שנים ואיל אחד כבשים בני שנה שבעה תמימם׃
{28:12} ושלשה עשרנים סלת מנחה בלולה בשמן לפר האחד ושני עשרנים סלת מנחה בלולה בשמן לאיל האחד׃
{28:13} ועשרן עשרון סלת מנחה בלולה בשמן לכבש האחד עלה ריח ניחח אשה ליהוה׃
{28:14} ונסכיהם חצי ההין יהיה לפר ושלישת ההין לאיל ורביעת ההין לכבש יין זאת עלת חדש בחדשו לחדשי השנה׃
{28:15} ושעיר עזים אחד לחטאת ליהוה על עלת התמיד יעשה ונסכו׃
{28:16} ובחדש הראשון בארבעה עשר יום לחדש פסח ליהוה׃
{28:17} ובחמשה עשר יום לחדש הזה חג שבעת ימים מצות יאכל׃
{28:18} ביום הראשון מקרא קדש כל מלאכת עבדה לא תעשו׃
{28:19} והקרבתם אשה עלה ליהוה פרים בני בקר שנים ואיל אחד ושבעה כבשים בני שנה תמימם יהיו לכם׃
{28:20} ומנחתם סלת בלולה בשמן שלשה עשרנים לפר ושני עשרנים לאיל תעשו׃
{28:21} עשרון עשרון תעשה לכבש האחד לשבעת הכבשים׃
{28:22} ושעיר חטאת אחד לכפר עליכם׃
{28:23} מלבד עלת הבקר אשר לעלת התמיד תעשו את אלה׃
{28:24} כאלה תעשו ליום שבעת ימים לחם אשה ריח ניחח ליהוה על עולת התמיד יעשה ונסכו׃
{28:25} וביום השביעי מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו׃
{28:26} וביום הבכורים בהקריבכם מנחה חדשה ליהוה בשבעתיכם מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו׃
{28:27} והקרבתם עולה לריח ניחח ליהוה פרים בני בקר שנים איל אחד שבעה כבשים בני שנה׃
{28:28} ומנחתם סלת בלולה בשמן שלשה עשרנים לפר האחד שני עשרנים לאיל האחד׃
{28:29} עשרון עשרון לכבש האחד לשבעת הכבשים׃
{28:30} שעיר עזים אחד לכפר עליכם׃
{28:31} מלבד עלת התמיד ומנחתו תעשו תמימם יהיו לכם ונסכיהם׃
{29:1} ובחדש השביעי באחד לחדש מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו יום תרועה יהיה לכם׃
{29:2} ועשיתם עלה לריח ניחח ליהוה פר בן בקר אחד איל אחד כבשים בני שנה שבעה תמימם׃
{29:3} ומנחתם סלת בלולה בשמן שלשה עשרנים לפר שני עשרנים לאיל׃
{29:4} ועשרון אחד לכבש האחד לשבעת הכבשים׃
{29:5} ושעיר עזים אחד חטאת לכפר עליכם׃
{29:6} מלבד עלת החדש ומנחתה ועלת התמיד ומנחתה ונסכיהם כמשפטם לריח ניחח אשה ליהוה׃
{29:7} ובעשור לחדש השביעי הזה מקרא קדש יהיה לכם ועניתם את נפשתיכם כל מלאכה לא תעשו׃
{29:8} והקרבתם עלה ליהוה ריח ניחח פר בן בקר אחד איל אחד כבשים בני שנה שבעה תמימם יהיו לכם׃
{29:9} ומנחתם סלת בלולה בשמן שלשה עשרנים לפר שני עשרנים לאיל האחד׃
{29:10} עשרון עשרון לכבש האחד לשבעת הכבשים׃
{29:11} שעיר עזים אחד חטאת מלבד חטאת הכפרים ועלת התמיד ומנחתה ונסכיהם׃
{29:12} ובחמשה עשר יום לחדש השביעי מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו וחגתם חג ליהוה שבעת ימים׃
{29:13} והקרבתם עלה אשה ריח ניחח ליהוה פרים בני בקר שלשה עשר אילם שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימם יהיו׃
{29:14} ומנחתם סלת בלולה בשמן שלשה עשרנים לפר האחד לשלשה עשר פרים שני עשרנים לאיל האחד לשני האילם׃
{29:15} ועשרון עשרון לכבש האחד לארבעה עשר כבשים׃
{29:16} ושעיר עזים אחד חטאת מלבד עלת התמיד מנחתה ונסכה׃
{29:17} וביום השני פרים בני בקר שנים עשר אילם שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימם׃
{29:18} ומנחתם ונסכיהם לפרים לאילם ולכבשים במספרם כמשפט׃
{29:19} ושעיר עזים אחד חטאת מלבד עלת התמיד ומנחתה ונסכיהם׃
{29:20} וביום השלישי פרים עשתי עשר אילם שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימם׃
{29:21} ומנחתם ונסכיהם לפרים לאילם ולכבשים במספרם כמשפט׃
{29:22} ושעיר חטאת אחד מלבד עלת התמיד ומנחתה ונסכה׃
{29:23} וביום הרביעי פרים עשרה אילם שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימם׃
{29:24} מנחתם ונסכיהם לפרים לאילם ולכבשים במספרם כמשפט׃
{29:25} ושעיר עזים אחד חטאת מלבד עלת התמיד מנחתה ונסכה׃
{29:26} וביום החמישי פרים תשעה אילם שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימם׃
{29:27} ומנחתם ונסכיהם לפרים לאילם ולכבשים במספרם כמשפט׃
{29:28} ושעיר חטאת אחד מלבד עלת התמיד ומנחתה ונסכה׃
{29:29} וביום הששי פרים שמנה אילם שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימם׃
{29:30} ומנחתם ונסכיהם לפרים לאילם ולכבשים במספרם כמשפט׃
{29:31} ושעיר חטאת אחד מלבד עלת התמיד מנחתה ונסכיה׃
{29:32} וביום השביעי פרים שבעה אילם שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימם׃
{29:33} ומנחתם ונסכהם לפרים לאילם ולכבשים במספרם כמשפטם׃
{29:34} ושעיר חטאת אחד מלבד עלת התמיד מנחתה ונסכה׃
{29:35} ביום השמיני עצרת תהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו׃
{29:36} והקרבתם עלה אשה ריח ניחח ליהוה פר אחד איל אחד כבשים בני שנה שבעה תמימם׃
{29:37} מנחתם ונסכיהם לפר לאיל ולכבשים במספרם כמשפט׃
{29:38} ושעיר חטאת אחד מלבד עלת התמיד ומנחתה ונסכה׃
{29:39} אלה תעשו ליהוה במועדיכם לבד מנדריכם ונדבתיכם לעלתיכם ולמנחתיכם ולנסכיכם ולשלמיכם׃
{29:40} ויאמר משה אל בני ישראל ככל אשר צוה יהוה את משה׃
{30:1} וידבר משה אל ראשי המטות לבני ישראל לאמר זה הדבר אשר צוה יהוה׃
{30:2} איש כי ידר נדר ליהוה או השבע שבעה לאסר אסר על נפשו לא יחל דברו ככל היצא מפיו יעשה׃
{30:3} ואשה כי תדר נדר ליהוה ואסרה אסר בבית אביה בנעריה׃
{30:4} ושמע אביה את נדרה ואסרה אשר אסרה על נפשה והחריש לה אביה וקמו כל נדריה וכל אסר אשר אסרה על נפשה יקום׃
{30:5} ואם הניא אביה אתה ביום שמעו כל נדריה ואסריה אשר אסרה על נפשה לא יקום ויהוה יסלח לה כי הניא אביה אתה׃
{30:6} ואם היו תהיה לאיש ונדריה עליה או מבטא שפתיה אשר אסרה על נפשה׃
{30:7} ושמע אישה ביום שמעו והחריש לה וקמו נדריה ואסרה אשר אסרה על נפשה יקמו׃
{30:8} ואם ביום שמע אישה יניא אותה והפר את נדרה אשר עליה ואת מבטא שפתיה אשר אסרה על נפשה ויהוה יסלח לה׃
{30:9} ונדר אלמנה וגרושה כל אשר אסרה על נפשה יקום עליה׃
{30:10} ואם בית אישה נדרה או אסרה אסר על נפשה בשבעה׃
{30:11} ושמע אישה והחרש לה לא הניא אתה וקמו כל נדריה וכל אסר אשר אסרה על נפשה יקום׃
{30:12} ואם הפר יפר אתם אישה ביום שמעו כל מוצא שפתיה לנדריה ולאסר נפשה לא יקום אישה הפרם ויהוה יסלח לה׃
{30:13} כל נדר וכל שבעת אסר לענת נפש אישה יקימנו ואישה יפרנו׃
{30:14} ואם החרש יחריש לה אישה מיום אל יום והקים את כל נדריה או את כל אסריה אשר עליה הקים אתם כי החרש לה ביום שמעו׃
{30:15} ואם הפר יפר אתם אחרי שמעו ונשא את עונה׃
{30:16} אלה החקים אשר צוה יהוה את משה בין איש לאשתו בין אב לבתו בנעריה בית אביה׃
{31:1} וידבר יהוה אל משה לאמר׃
{31:2} נקם נקמת בני ישראל מאת המדינים אחר תאסף אל עמיך׃
{31:3} וידבר משה אל העם לאמר החלצו מאתכם אנשים לצבא ויהיו על מדין לתת נקמת יהוה במדין׃
{31:4} אלף למטה אלף למטה לכל מטות ישראל תשלחו לצבא׃
{31:5} וימסרו מאלפי ישראל אלף למטה שנים עשר אלף חלוצי צבא׃
{31:6} וישלח אתם משה אלף למטה לצבא אתם ואת פינחס בן אלעזר הכהן לצבא וכלי הקדש וחצצרות התרועה בידו׃
{31:7} ויצבאו על מדין כאשר צוה יהוה את משה ויהרגו כל זכר׃
{31:8} ואת מלכי מדין הרגו על חלליהם את אוי ואת רקם ואת צור ואת חור ואת רבע חמשת מלכי מדין ואת בלעם בן בעור הרגו בחרב׃
{31:9} וישבו בני ישראל את נשי מדין ואת טפם ואת כל בהמתם ואת כל מקנהם ואת כל חילם בזזו׃
{31:10} ואת כל עריהם במושבתם ואת כל טירתם שרפו באש׃
{31:11} ויקחו את כל השלל ואת כל המלקוח באדם ובבהמה׃
{31:12} ויבאו אל משה ואל אלעזר הכהן ואל עדת בני ישראל את השבי ואת המלקוח ואת השלל אל המחנה אל ערבת מואב אשר על ירדן ירחו׃
{31:13} ויצאו משה ואלעזר הכהן וכל נשיאי העדה לקראתם אל מחוץ למחנה׃
{31:14} ויקצף משה על פקודי החיל שרי האלפים ושרי המאות הבאים מצבא המלחמה׃
{31:15} ויאמר אליהם משה החייתם כל נקבה׃
{31:16} הן הנה היו לבני ישראל בדבר בלעם למסר מעל ביהוה על דבר פעור ותהי המגפה בעדת יהוה׃
{31:17} ועתה הרגו כל זכר בטף וכל אשה ידעת איש למשכב זכר הרגו׃
{31:18} וכל הטף בנשים אשר לא ידעו משכב זכר החיו לכם׃
{31:19} ואתם חנו מחוץ למחנה שבעת ימים כל הרג נפש וכל נגע בחלל תתחטאו ביום השלישי וביום השביעי אתם ושביכם׃
{31:20} וכל בגד וכל כלי עור וכל מעשה עזים וכל כלי עץ תתחטאו׃
{31:21} ויאמר אלעזר הכהן אל אנשי הצבא הבאים למלחמה זאת חקת התורה אשר צוה יהוה את משה׃
{31:22} אך את הזהב ואת הכסף את הנחשת את הברזל את הבדיל ואת העפרת׃
{31:23} כל דבר אשר יבא באש תעבירו באש וטהר אך במי נדה יתחטא וכל אשר לא יבא באש תעבירו במים׃
{31:24} וכבסתם בגדיכם ביום השביעי וטהרתם ואחר תבאו אל המחנה׃
{31:25} ויאמר יהוה אל משה לאמר׃
{31:26} שא את ראש מלקוח השבי באדם ובבהמה אתה ואלעזר הכהן וראשי אבות העדה׃
{31:27} וחצית את המלקוח בין תפשי המלחמה היצאים לצבא ובין כל העדה׃
{31:28} והרמת מכס ליהוה מאת אנשי המלחמה היצאים לצבא אחד נפש מחמש המאות מן האדם ומן הבקר ומן החמרים ומן הצאן׃
{31:29} ממחציתם תקחו ונתתה לאלעזר הכהן תרומת יהוה׃
{31:30} וממחצת בני ישראל תקח אחד אחז מן החמשים מן האדם מן הבקר מן החמרים ומן הצאן מכל הבהמה ונתתה אתם ללוים שמרי משמרת משכן יהוה׃
{31:31} ויעש משה ואלעזר הכהן כאשר צוה יהוה את משה׃
{31:32} ויהי המלקוח יתר הבז אשר בזזו עם הצבא צאן שש מאות אלף ושבעים אלף וחמשת אלפים׃
{31:33} ובקר שנים ושבעים אלף׃
{31:34} וחמרים אחד וששים אלף׃
{31:35} ונפש אדם מן הנשים אשר לא ידעו משכב זכר כל נפש שנים ושלשים אלף׃
{31:36} ותהי המחצה חלק היצאים בצבא מספר הצאן שלש מאות אלף ושלשים אלף ושבעת אלפים וחמש מאות׃
{31:37} ויהי המכס ליהוה מן הצאן שש מאות חמש ושבעים׃
{31:38} והבקר ששה ושלשים אלף ומכסם ליהוה שנים ושבעים׃
{31:39} וחמרים שלשים אלף וחמש מאות ומכסם ליהוה אחד וששים׃
{31:40} ונפש אדם ששה עשר אלף ומכסם ליהוה שנים ושלשים נפש׃
{31:41} ויתן משה את מכס תרומת יהוה לאלעזר הכהן כאשר צוה יהוה את משה׃
{31:42} וממחצית בני ישראל אשר חצה משה מן האנשים הצבאים׃
{31:43} ותהי מחצת העדה מן הצאן שלש מאות אלף ושלשים אלף שבעת אלפים וחמש מאות׃
{31:44} ובקר ששה ושלשים אלף׃
{31:45} וחמרים שלשים אלף וחמש מאות׃
{31:46} ונפש אדם ששה עשר אלף׃
{31:47} ויקח משה ממחצת בני ישראל את האחז אחד מן החמשים מן האדם ומן הבהמה ויתן אתם ללוים שמרי משמרת משכן יהוה כאשר צוה יהוה את משה׃
{31:48} ויקרבו אל משה הפקדים אשר לאלפי הצבא שרי האלפים ושרי המאות׃
{31:49} ויאמרו אל משה עבדיך נשאו את ראש אנשי המלחמה אשר בידנו ולא נפקד ממנו איש׃
{31:50} ונקרב את קרבן יהוה איש אשר מצא כלי זהב אצעדה וצמיד טבעת עגיל וכומז לכפר על נפשתינו לפני יהוה׃
{31:51} ויקח משה ואלעזר הכהן את הזהב מאתם כל כלי מעשה׃
{31:52} ויהי כל זהב התרומה אשר הרימו ליהוה ששה עשר אלף שבע מאות וחמשים שקל מאת שרי האלפים ומאת שרי המאות׃
{31:53} אנשי הצבא בזזו איש לו׃
{31:54} ויקח משה ואלעזר הכהן את הזהב מאת שרי האלפים והמאות ויבאו אתו אל אהל מועד זכרון לבני ישראל לפני יהוה׃
{32:1} ומקנה רב היה לבני ראובן ולבני גד עצום מאד ויראו את ארץ יעזר ואת ארץ גלעד והנה המקום מקום מקנה׃
{32:2} ויבאו בני גד ובני ראובן ויאמרו אל משה ואל אלעזר הכהן ואל נשיאי העדה לאמר׃
{32:3} עטרות ודיבן ויעזר ונמרה וחשבון ואלעלה ושבם ונבו ובען׃
{32:4} הארץ אשר הכה יהוה לפני עדת ישראל ארץ מקנה הוא ולעבדיך מקנה׃
{32:5} ויאמרו אם מצאנו חן בעיניך יתן את הארץ הזאת לעבדיך לאחזה אל תעברנו את הירדן׃
{32:6} ויאמר משה לבני גד ולבני ראובן האחיכם יבאו למלחמה ואתם תשבו פה׃
{32:7} ולמה תנואון את לב בני ישראל מעבר אל הארץ אשר נתן להם יהוה׃
{32:8} כה עשו אבתיכם בשלחי אתם מקדש ברנע לראות את הארץ׃
{32:9} ויעלו עד נחל אשכול ויראו את הארץ ויניאו את לב בני ישראל לבלתי בא אל הארץ אשר נתן להם יהוה׃
{32:10} ויחר אף יהוה ביום ההוא וישבע לאמר׃
{32:11} אם יראו האנשים העלים ממצרים מבן עשרים שנה ומעלה את האדמה אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב כי לא מלאו אחרי׃
{32:12} בלתי כלב בן יפנה הקנזי ויהושע בן נון כי מלאו אחרי יהוה׃
{32:13} ויחר אף יהוה בישראל וינעם במדבר ארבעים שנה עד תם כל הדור העשה הרע בעיני יהוה׃
{32:14} והנה קמתם תחת אבתיכם תרבות אנשים חטאים לספות עוד על חרון אף יהוה אל ישראל׃
{32:15} כי תשובן מאחריו ויסף עוד להניחו במדבר ושחתם לכל העם הזה׃
{32:16} ויגשו אליו ויאמרו גדרת צאן נבנה למקננו פה וערים לטפנו׃
{32:17} ואנחנו נחלץ חשים לפני בני ישראל עד אשר אם הביאנם אל מקומם וישב טפנו בערי המבצר מפני ישבי הארץ׃
{32:18} לא נשוב אל בתינו עד התנחל בני ישראל איש נחלתו׃
{32:19} כי לא ננחל אתם מעבר לירדן והלאה כי באה נחלתנו אלינו מעבר הירדן מזרחה׃
{32:20} ויאמר אליהם משה אם תעשון את הדבר הזה אם תחלצו לפני יהוה למלחמה׃
{32:21} ועבר לכם כל חלוץ את הירדן לפני יהוה עד הורישו את איביו מפניו׃
{32:22} ונכבשה הארץ לפני יהוה ואחר תשבו והייתם נקיים מיהוה ומישראל והיתה הארץ הזאת לכם לאחזה לפני יהוה׃
{32:23} ואם לא תעשון כן הנה חטאתם ליהוה ודעו חטאתכם אשר תמצא אתכם׃
{32:24} בנו לכם ערים לטפכם וגדרת לצנאכם והיצא מפיכם תעשו׃
{32:25} ויאמר בני גד ובני ראובן אל משה לאמר עבדיך יעשו כאשר אדני מצוה׃
{32:26} טפנו נשינו מקננו וכל בהמתנו יהיו שם בערי הגלעד׃
{32:27} ועבדיך יעברו כל חלוץ צבא לפני יהוה למלחמה כאשר אדני דבר׃
{32:28} ויצו להם משה את אלעזר הכהן ואת יהושע בן נון ואת ראשי אבות המטות לבני ישראל׃
{32:29} ויאמר משה אלהם אם יעברו בני גד ובני ראובן אתכם את הירדן כל חלוץ למלחמה לפני יהוה ונכבשה הארץ לפניכם ונתתם להם את ארץ הגלעד לאחזה׃
{32:30} ואם לא יעברו חלוצים אתכם ונאחזו בתככם בארץ כנען׃
{32:31} ויענו בני גד ובני ראובן לאמר את אשר דבר יהוה אל עבדיך כן נעשה׃
{32:32} נחנו נעבר חלוצים לפני יהוה ארץ כנען ואתנו אחזת נחלתנו מעבר לירדן׃
{32:33} ויתן להם משה לבני גד ולבני ראובן ולחצי שבט מנשה בן יוסף את ממלכת סיחן מלך האמרי ואת ממלכת עוג מלך הבשן הארץ לעריה בגבלת ערי הארץ סביב׃
{32:34} ויבנו בני גד את דיבן ואת עטרת ואת ערער׃
{32:35} ואת עטרת שופן ואת יעזר ויגבהה׃
{32:36} ואת בית נמרה ואת בית הרן ערי מבצר וגדרת צאן׃
{32:37} ובני ראובן בנו את חשבון ואת אלעלא ואת קריתים׃
{32:38} ואת נבו ואת בעל מעון מוסבת שם ואת שבמה ויקראו בשמת את שמות הערים אשר בנו׃
{32:39} וילכו בני מכיר בן מנשה גלעדה וילכדה ויורש את האמרי אשר בה׃
{32:40} ויתן משה את הגלעד למכיר בן מנשה וישב בה׃
{32:41} ויאיר בן מנשה הלך וילכד את חותיהם ויקרא אתהן חות יאיר׃
{32:42} ונבח הלך וילכד את קנת ואת בנתיה ויקרא לה נבח בשמו׃
{33:1} אלה מסעי בני ישראל אשר יצאו מארץ מצרים לצבאתם ביד משה ואהרן׃
{33:2} ויכתב משה את מוצאיהם למסעיהם על פי יהוה ואלה מסעיהם למוצאיהם׃
{33:3} ויסעו מרעמסס בחדש הראשון בחמשה עשר יום לחדש הראשון ממחרת הפסח יצאו בני ישראל ביד רמה לעיני כל מצרים׃
{33:4} ומצרים מקברים את אשר הכה יהוה בהם כל בכור ובאלהיהם עשה יהוה שפטים׃
{33:5} ויסעו בני ישראל מרעמסס ויחנו בסכת׃
{33:6} ויסעו מסכת ויחנו באתם אשר בקצה המדבר׃
{33:7} ויסעו מאתם וישב על פי החירת אשר על פני בעל צפון ויחנו לפני מגדל׃
{33:8} ויסעו מפני החירת ויעברו בתוך הים המדברה וילכו דרך שלשת ימים במדבר אתם ויחנו במרה׃
{33:9} ויסעו ממרה ויבאו אילמה ובאילם שתים עשרה עינת מים ושבעים תמרים ויחנו שם׃
{33:10} ויסעו מאילם ויחנו על ים סוף׃
{33:11} ויסעו מים סוף ויחנו במדבר סין׃
{33:12} ויסעו ממדבר סין ויחנו בדפקה׃
{33:13} ויסעו מדפקה ויחנו באלוש׃
{33:14} ויסעו מאלוש ויחנו ברפידם ולא היה שם מים לעם לשתות׃
{33:15} ויסעו מרפידם ויחנו במדבר סיני׃
{33:16} ויסעו ממדבר סיני ויחנו בקברת התאוה׃
{33:17} ויסעו מקברת התאוה ויחנו בחצרת׃
{33:18} ויסעו מחצרת ויחנו ברתמה׃
{33:19} ויסעו מרתמה ויחנו ברמן פרץ׃
{33:20} ויסעו מרמן פרץ ויחנו בלבנה׃
{33:21} ויסעו מלבנה ויחנו ברסה׃
{33:22} ויסעו מרסה ויחנו בקהלתה׃
{33:23} ויסעו מקהלתה ויחנו בהר שפר׃
{33:24} ויסעו מהר שפר ויחנו בחרדה׃
{33:25} ויסעו מחרדה ויחנו במקהלת׃
{33:26} ויסעו ממקהלת ויחנו בתחת׃
{33:27} ויסעו מתחת ויחנו בתרח׃
{33:28} ויסעו מתרח ויחנו במתקה׃
{33:29} ויסעו ממתקה ויחנו בחשמנה׃
{33:30} ויסעו מחשמנה ויחנו במסרות׃
{33:31} ויסעו ממסרות ויחנו בבני יעקן׃
{33:32} ויסעו מבני יעקן ויחנו בחר הגדגד׃
{33:33} ויסעו מחר הגדגד ויחנו ביטבתה׃
{33:34} ויסעו מיטבתה ויחנו בעברנה׃
{33:35} ויסעו מעברנה ויחנו בעציון גבר׃
{33:36} ויסעו מעציון גבר ויחנו במדבר צן הוא קדש׃
{33:37} ויסעו מקדש ויחנו בהר ההר בקצה ארץ אדום׃
{33:38} ויעל אהרן הכהן אל הר ההר על פי יהוה וימת שם בשנת הארבעים לצאת בני ישראל מארץ מצרים בחדש החמישי באחד לחדש׃
{33:39} ואהרן בן שלש ועשרים ומאת שנה במתו בהר ההר׃
{33:40} וישמע הכנעני מלך ערד והוא ישב בנגב בארץ כנען בבא בני ישראל׃
{33:41} ויסעו מהר ההר ויחנו בצלמנה׃
{33:42} ויסעו מצלמנה ויחנו בפונן׃
{33:43} ויסעו מפונן ויחנו באבת׃
{33:44} ויסעו מאבת ויחנו בעיי העברים בגבול מואב׃
{33:45} ויסעו מעיים ויחנו בדיבן גד׃
{33:46} ויסעו מדיבן גד ויחנו בעלמן דבלתימה׃
{33:47} ויסעו מעלמן דבלתימה ויחנו בהרי העברים לפני נבו׃
{33:48} ויסעו מהרי העברים ויחנו בערבת מואב על ירדן ירחו׃
{33:49} ויחנו על הירדן מבית הישמת עד אבל השטים בערבת מואב׃
{33:50} וידבר יהוה אל משה בערבת מואב על ירדן ירחו לאמר׃
{33:51} דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי אתם עברים את הירדן אל ארץ כנען׃
{33:52} והורשתם את כל ישבי הארץ מפניכם ואבדתם את כל משכיתם ואת כל צלמי מסכתם תאבדו ואת כל במתם תשמידו׃
{33:53} והורשתם את הארץ וישבתם בה כי לכם נתתי את הארץ לרשת אתה׃
{33:54} והתנחלתם את הארץ בגורל למשפחתיכם לרב תרבו את נחלתו ולמעט תמעיט את נחלתו אל אשר יצא לו שמה הגורל לו יהיה למטות אבתיכם תתנחלו׃
{33:55} ואם לא תורישו את ישבי הארץ מפניכם והיה אשר תותירו מהם לשכים בעיניכם ולצנינם בצדיכם וצררו אתכם על הארץ אשר אתם ישבים בה׃
{33:56} והיה כאשר דמיתי לעשות להם אעשה לכם׃
{34:1} וידבר יהוה אל משה לאמר׃
{34:2} צו את בני ישראל ואמרת אלהם כי אתם באים אל הארץ כנען זאת הארץ אשר תפל לכם בנחלה ארץ כנען לגבלתיה׃
{34:3} והיה לכם פאת נגב ממדבר צן על ידי אדום והיה לכם גבול נגב מקצה ים המלח קדמה׃
{34:4} ונסב לכם הגבול מנגב למעלה עקרבים ועבר צנה והיה תוצאתיו מנגב לקדש ברנע ויצא חצר אדר ועבר עצמנה׃
{34:5} ונסב הגבול מעצמון נחלה מצרים והיו תוצאתיו הימה׃
{34:6} וגבול ים והיה לכם הים הגדול וגבול זה יהיה לכם גבול ים׃
{34:7} וזה יהיה לכם גבול צפון מן הים הגדל תתאו לכם הר ההר׃
{34:8} מהר ההר תתאו לבא חמת והיו תוצאת הגבל צדדה׃
{34:9} ויצא הגבל זפרנה והיו תוצאתיו חצר עינן זה יהיה לכם גבול צפון׃
{34:10} והתאויתם לכם לגבול קדמה מחצר עינן שפמה׃
{34:11} וירד הגבל משפם הרבלה מקדם לעין וירד הגבול ומחה על כתף ים כנרת קדמה׃
{34:12} וירד הגבול הירדנה והיו תוצאתיו ים המלח זאת תהיה לכם הארץ לגבלתיה סביב׃
{34:13} ויצו משה את בני ישראל לאמר זאת הארץ אשר תתנחלו אתה בגורל אשר צוה יהוה לתת לתשעת המטות וחצי המטה׃
{34:14} כי לקחו מטה בני הראובני לבית אבתם ומטה בני הגדי לבית אבתם וחצי מטה מנשה לקחו נחלתם׃
{34:15} שני המטות וחצי המטה לקחו נחלתם מעבר לירדן ירחו קדמה מזרחה׃
{34:16} וידבר יהוה אל משה לאמר׃
{34:17} אלה שמות האנשים אשר ינחלו לכם את הארץ אלעזר הכהן ויהושע בן נון׃
{34:18} ונשיא אחד נשיא אחד ממטה תקחו לנחל את הארץ׃
{34:19} ואלה שמות האנשים למטה יהודה כלב בן יפנה׃
{34:20} ולמטה בני שמעון שמואל בן עמיהוד׃
{34:21} למטה בנימן אלידד בן כסלון׃
{34:22} ולמטה בני דן נשיא בקי בן יגלי׃
{34:23} לבני יוסף למטה בני מנשה נשיא חניאל בן אפד׃
{34:24} ולמטה בני אפרים נשיא קמואל בן שפטן׃
{34:25} ולמטה בני זבולן נשיא אליצפן בן פרנך׃
{34:26} ולמטה בני יששכר נשיא פלטיאל בן עזן׃
{34:27} ולמטה בני אשר נשיא אחיהוד בן שלמי׃
{34:28} ולמטה בני נפתלי נשיא פדהאל בן עמיהוד׃
{34:29} אלה אשר צוה יהוה לנחל את בני ישראל בארץ כנען׃
{35:1} וידבר יהוה אל משה בערבת מואב על ירדן ירחו לאמר׃
{35:2} צו את בני ישראל ונתנו ללוים מנחלת אחזתם ערים לשבת ומגרש לערים סביבתיהם תתנו ללוים׃
{35:3} והיו הערים להם לשבת ומגרשיהם יהיו לבהמתם ולרכשם ולכל חיתם׃
{35:4} ומגרשי הערים אשר תתנו ללוים מקיר העיר וחוצה אלף אמה סביב׃
{35:5} ומדתם מחוץ לעיר את פאת קדמה אלפים באמה ואת פאת נגב אלפים באמה ואת פאת ים אלפים באמה ואת פאת צפון אלפים באמה והעיר בתוך זה יהיה להם מגרשי הערים׃
{35:6} ואת הערים אשר תתנו ללוים את שש ערי המקלט אשר תתנו לנס שמה הרצח ועליהם תתנו ארבעים ושתים עיר׃
{35:7} כל הערים אשר תתנו ללוים ארבעים ושמנה עיר אתהן ואת מגרשיהן׃
{35:8} והערים אשר תתנו מאחזת בני ישראל מאת הרב תרבו ומאת המעט תמעיטו איש כפי נחלתו אשר ינחלו יתן מעריו ללוים׃
{35:9} וידבר יהוה אל משה לאמר׃
{35:10} דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי אתם עברים את הירדן ארצה כנען׃
{35:11} והקריתם לכם ערים ערי מקלט תהיינה לכם ונס שמה רצח מכה נפש בשגגה׃
{35:12} והיו לכם הערים למקלט מגאל ולא ימות הרצח עד עמדו לפני העדה למשפט׃
{35:13} והערים אשר תתנו שש ערי מקלט תהיינה לכם׃
{35:14} את שלש הערים תתנו מעבר לירדן ואת שלש הערים תתנו בארץ כנען ערי מקלט תהיינה׃
{35:15} לבני ישראל ולגר ולתושב בתוכם תהיינה שש הערים האלה למקלט לנוס שמה כל מכה נפש בשגגה׃
{35:16} ואם בכלי ברזל הכהו וימת רצח הוא מות יומת הרצח׃
{35:17} ואם באבן יד אשר ימות בה הכהו וימת רצח הוא מות יומת הרצח׃
{35:18} או בכלי עץ יד אשר ימות בו הכהו וימת רצח הוא מות יומת הרצח׃
{35:19} גאל הדם הוא ימית את הרצח בפגעו בו הוא ימיתנו׃
{35:20} ואם בשנאה יהדפנו או השליך עליו בצדיה וימת׃
{35:21} או באיבה הכהו בידו וימת מות יומת המכה רצח הוא גאל הדם ימית את הרצח בפגעו בו׃
{35:22} ואם בפתע בלא איבה הדפו או השליך עליו כל כלי בלא צדיה׃
{35:23} או בכל אבן אשר ימות בה בלא ראות ויפל עליו וימת והוא לא אויב לו ולא מבקש רעתו׃
{35:24} ושפטו העדה בין המכה ובין גאל הדם על המשפטים האלה׃
{35:25} והצילו העדה את הרצח מיד גאל הדם והשיבו אתו העדה אל עיר מקלטו אשר נס שמה וישב בה עד מות הכהן הגדל אשר משח אתו בשמן הקדש׃
{35:26} ואם יצא יצא הרצח את גבול עיר מקלטו אשר ינוס שמה׃
{35:27} ומצא אתו גאל הדם מחוץ לגבול עיר מקלטו ורצח גאל הדם את הרצח אין לו דם׃
{35:28} כי בעיר מקלטו ישב עד מות הכהן הגדל ואחרי מות הכהן הגדל ישוב הרצח אל ארץ אחזתו׃
{35:29} והיו אלה לכם לחקת משפט לדרתיכם בכל מושבתיכם׃
{35:30} כל מכה נפש לפי עדים ירצח את הרצח ועד אחד לא יענה בנפש למות׃
{35:31} ולא תקחו כפר לנפש רצח אשר הוא רשע למות כי מות יומת׃
{35:32} ולא תקחו כפר לנוס אל עיר מקלטו לשוב לשבת בארץ עד מות הכהן׃
{35:33} ולא תחניפו את הארץ אשר אתם בה כי הדם הוא יחניף את הארץ ולארץ לא יכפר לדם אשר שפך בה כי אם בדם שפכו׃
{35:34} ולא תטמא את הארץ אשר אתם ישבים בה אשר אני שכן בתוכה כי אני יהוה שכן בתוך בני ישראל׃
{36:1} ויקרבו ראשי האבות למשפחת בני גלעד בן מכיר בן מנשה ממשפחת בני יוסף וידברו לפני משה ולפני הנשאים ראשי אבות לבני ישראל׃
{36:2} ויאמרו את אדני צוה יהוה לתת את הארץ בנחלה בגורל לבני ישראל ואדני צוה ביהוה לתת את נחלת צלפחד אחינו לבנתיו׃
{36:3} והיו לאחד מבני שבטי בני ישראל לנשים ונגרעה נחלתן מנחלת אבתינו ונוסף על נחלת המטה אשר תהיינה להם ומגרל נחלתנו יגרע׃
{36:4} ואם יהיה היבל לבני ישראל ונוספה נחלתן על נחלת המטה אשר תהיינה להם ומנחלת מטה אבתינו יגרע נחלתן׃
{36:5} ויצו משה את בני ישראל על פי יהוה לאמר כן מטה בני יוסף דברים׃
{36:6} זה הדבר אשר צוה יהוה לבנות צלפחד לאמר לטוב בעיניהם תהיינה לנשים אך למשפחת מטה אביהם תהיינה לנשים׃
{36:7} ולא תסב נחלה לבני ישראל ממטה אל מטה כי איש בנחלת מטה אבתיו ידבקו בני ישראל׃
{36:8} וכל בת ירשת נחלה ממטות בני ישראל לאחד ממשפחת מטה אביה תהיה לאשה למען יירשו בני ישראל איש נחלת אבתיו׃
{36:9} ולא תסב נחלה ממטה למטה אחר כי איש בנחלתו ידבקו מטות בני ישראל׃
{36:10} כאשר צוה יהוה את משה כן עשו בנות צלפחד׃
{36:11} ותהיינה מחלה תרצה וחגלה ומלכה ונעה בנות צלפחד לבני דדיהן לנשים׃
{36:12} ממשפחת בני מנשה בן יוסף היו לנשים ותהי נחלתן על מטה משפחת אביהן׃
{36:13} אלה המצות והמשפטים אשר צוה יהוה ביד משה אל בני ישראל בערבת מואב על ירדן ירחו׃