{1:1} דבר יהוה אשר היה אל מיכה המרשתי בימי יותם אחז יחזקיה מלכי יהודה אשר חזה על שמרון וירושלם׃
{1:2} שמעו עמים כלם הקשיבי ארץ ומלאה ויהי אדני יהוה בכם לעד אדני מהיכל קדשו׃
{1:3} כי הנה יהוה יצא ממקומו וירד ודרך על במותי ארץ׃
{1:4} ונמסו ההרים תחתיו והעמקים יתבקעו כדונג מפני האש כמים מגרים במורד׃
{1:5} בפשע יעקב כל זאת ובחטאות בית ישראל מי פשע יעקב הלוא שמרון ומי במות יהודה הלוא ירושלם׃
{1:6} ושמתי שמרון לעי השדה למטעי כרם והגרתי לגי אבניה ויסדיה אגלה׃
{1:7} וכל פסיליה יכתו וכל אתנניה ישרפו באש וכל עצביה אשים שממה כי מאתנן זונה קבצה ועד אתנן זונה ישובו׃
{1:8} על זאת אספדה ואילילה אילכה שילל וערום אעשה מספד כתנים ואבל כבנות יענה׃
{1:9} כי אנושה מכותיה כי באה עד יהודה נגע עד שער עמי עד ירושלם׃
{1:10} בגת אל תגידו בכו אל תבכו בבית לעפרה עפר התפלשתי׃
{1:11} עברי לכם יושבת שפיר עריה בשת לא יצאה יושבת צאנן מספד בית האצל יקח מכם עמדתו׃
{1:12} כי חלה לטוב יושבת מרות כי ירד רע מאת יהוה לשער ירושלם׃
{1:13} רתם המרכבה לרכש יושבת לכיש ראשית חטאת היא לבת ציון כי בך נמצאו פשעי ישראל׃
{1:14} לכן תתני שלוחים על מורשת גת בתי אכזיב לאכזב למלכי ישראל׃
{1:15} עד הירש אבי לך יושבת מרשה עד עדלם יבוא כבוד ישראל׃
{1:16} קרחי וגזי על בני תענוגיך הרחבי קרחתך כנשר כי גלו ממך׃
{2:1} הוי חשבי און ופעלי רע על משכבותם באור הבקר יעשוה כי יש לאל ידם׃
{2:2} וחמדו שדות וגזלו ובתים ונשאו ועשקו גבר וביתו ואיש ונחלתו׃
{2:3} לכן כה אמר יהוה הנני חשב על המשפחה הזאת רעה אשר לא תמישו משם צוארתיכם ולא תלכו רומה כי עת רעה היא׃
{2:4} ביום ההוא ישא עליכם משל ונהה נהי נהיה אמר שדוד נשדנו חלק עמי ימיר איך ימיש לי לשובב שדינו יחלק׃
{2:5} לכן לא יהיה לך משליך חבל בגורל בקהל יהוה׃
{2:6} אל תטפו יטיפון לא יטפו לאלה לא יסג כלמות׃
{2:7} האמור בית יעקב הקצר רוח יהוה אם אלה מעלליו הלוא דברי ייטיבו עם הישר הולך׃
{2:8} ואתמול עמי לאויב יקומם ממול שלמה אדר תפשטון מעברים בטח שובי מלחמה׃
{2:9} נשי עמי תגרשון מבית תענגיה מעל עלליה תקחו הדרי לעולם׃
{2:10} קומו ולכו כי לא זאת המנוחה בעבור טמאה תחבל וחבל נמרץ׃
{2:11} לו איש הלך רוח ושקר כזב אטף לך ליין ולשכר והיה מטיף העם הזה׃
{2:12} אסף אאסף יעקב כלך קבץ אקבץ שארית ישראל יחד אשימנו כצאן בצרה כעדר בתוך הדברו תהימנה מאדם׃
{2:13} עלה הפרץ לפניהם פרצו ויעברו שער ויצאו בו ויעבר מלכם לפניהם ויהוה בראשם׃
{3:1} ואמר שמעו נא ראשי יעקב וקציני בית ישראל הלוא לכם לדעת את המשפט׃
{3:2} שנאי טוב ואהבי רעה גזלי עורם מעליהם ושארם מעל עצמותם׃
{3:3} ואשר אכלו שאר עמי ועורם מעליהם הפשיטו ואת עצמתיהם פצחו ופרשו כאשר בסיר וכבשר בתוך קלחת׃
{3:4} אז יזעקו אל יהוה ולא יענה אותם ויסתר פניו מהם בעת ההיא כאשר הרעו מעלליהם׃
{3:5} כה אמר יהוה על הנביאים המתעים את עמי הנשכים בשניהם וקראו שלום ואשר לא יתן על פיהם וקדשו עליו מלחמה׃
{3:6} לכן לילה לכם מחזון וחשכה לכם מקסם ובאה השמש על הנביאים וקדר עליהם היום׃
{3:7} ובשו החזים וחפרו הקסמים ועטו על שפם כלם כי אין מענה אלהים׃
{3:8} ואולם אנכי מלאתי כח את רוח יהוה ומשפט וגבורה להגיד ליעקב פשעו ולישראל חטאתו׃
{3:9} שמעו נא זאת ראשי בית יעקב וקציני בית ישראל המתעבים משפט ואת כל הישרה יעקשו׃
{3:10} בנה ציון בדמים וירושלם בעולה׃
{3:11} ראשיה בשחד ישפטו וכהניה במחיר יורו ונביאיה בכסף יקסמו ועל יהוה ישענו לאמר הלוא יהוה בקרבנו לא תבוא עלינו רעה׃
{3:12} לכן בגללכם ציון שדה תחרש וירושלם עיין תהיה והר הבית לבמות יער׃
{4:1} והיה באחרית הימים יהיה הר בית יהוה נכון בראש ההרים ונשא הוא מגבעות ונהרו עליו עמים׃
{4:2} והלכו גוים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר יהוה ואל בית אלהי יעקב ויורנו מדרכיו ונלכה בארחתיו כי מציון תצא תורה ודבר יהוה מירושלם׃
{4:3} ושפט בין עמים רבים והוכיח לגוים עצמים עד רחוק וכתתו חרבתיהם לאתים וחניתתיהם למזמרות לא ישאו גוי אל גוי חרב ולא ילמדון עוד מלחמה׃
{4:4} וישבו איש תחת גפנו ותחת תאנתו ואין מחריד כי פי יהוה צבאות דבר׃
{4:5} כי כל העמים ילכו איש בשם אלהיו ואנחנו נלך בשם יהוה אלהינו לעולם ועד׃
{4:6} ביום ההוא נאם יהוה אספה הצלעה והנדחה אקבצה ואשר הרעתי׃
{4:7} ושמתי את הצלעה לשארית והנהלאה לגוי עצום ומלך יהוה עליהם בהר ציון מעתה ועד עולם׃
{4:8} ואתה מגדל עדר עפל בת ציון עדיך תאתה ובאה הממשלה הראשנה ממלכת לבת ירושלם׃
{4:9} עתה למה תריעי רע המלך אין בך אם יועצך אבד כי החזיקך חיל כיולדה׃
{4:10} חולי וגחי בת ציון כיולדה כי עתה תצאי מקריה ושכנת בשדה ובאת עד בבל שם תנצלי שם יגאלך יהוה מכף איביך׃
{4:11} ועתה נאספו עליך גוים רבים האמרים תחנף ותחז בציון עינינו׃
{4:12} והמה לא ידעו מחשבות יהוה ולא הבינו עצתו כי קבצם כעמיר גרנה׃
{4:13} קומי ודושי בת ציון כי קרנך אשים ברזל ופרסתיך אשים נחושה והדקות עמים רבים והחרמתי ליהוה בצעם וחילם לאדון כל הארץ׃
{5:1} עתה תתגדדי בת גדוד מצור שם עלינו בשבט יכו על הלחי את שפט ישראל׃
{5:2} ואתה בית לחם אפרתה צעיר להיות באלפי יהודה ממך לי יצא להיות מושל בישראל ומוצאתיו מקדם מימי עולם׃
{5:3} לכן יתנם עד עת יולדה ילדה ויתר אחיו ישובון על בני ישראל׃
{5:4} ועמד ורעה בעז יהוה בגאון שם יהוה אלהיו וישבו כי עתה יגדל עד אפסי ארץ׃
{5:5} והיה זה שלום אשור כי יבוא בארצנו וכי ידרך בארמנתינו והקמנו עליו שבעה רעים ושמנה נסיכי אדם׃
{5:6} ורעו את ארץ אשור בחרב ואת ארץ נמרד בפתחיה והציל מאשור כי יבוא בארצנו וכי ידרך בגבולנו׃
{5:7} והיה שארית יעקב בקרב עמים רבים כטל מאת יהוה כרביבים עלי עשב אשר לא יקוה לאיש ולא ייחל לבני אדם׃
{5:8} והיה שארית יעקב בגוים בקרב עמים רבים כאריה בבהמות יער ככפיר בעדרי צאן אשר אם עבר ורמס וטרף ואין מציל׃
{5:9} תרם ידך על צריך וכל איביך יכרתו׃
{5:10} והיה ביום ההוא נאם יהוה והכרתי סוסיך מקרבך והאבדתי מרכבתיך׃
{5:11} והכרתי ערי ארצך והרסתי כל מבצריך׃
{5:12} והכרתי כשפים מידך ומעוננים לא יהיו לך׃
{5:13} והכרתי פסיליך ומצבותיך מקרבך ולא תשתחוה עוד למעשה ידיך׃
{5:14} ונתשתי אשיריך מקרבך והשמדתי עריך׃
{5:15} ועשיתי באף ובחמה נקם את הגוים אשר לא שמעו׃
{6:1} שמעו נא את אשר יהוה אמר קום ריב את ההרים ותשמענה הגבעות קולך׃
{6:2} שמעו הרים את ריב יהוה והאתנים מסדי ארץ כי ריב ליהוה עם עמו ועם ישראל יתוכח׃
{6:3} עמי מה עשיתי לך ומה הלאתיך ענה בי׃
{6:4} כי העלתיך מארץ מצרים ומבית עבדים פדיתיך ואשלח לפניך את משה אהרן ומרים׃
{6:5} עמי זכר נא מה יעץ בלק מלך מואב ומה ענה אתו בלעם בן בעור מן השטים עד הגלגל למען דעת צדקות יהוה׃
{6:6} במה אקדם יהוה אכף לאלהי מרום האקדמנו בעולות בעגלים בני שנה׃
{6:7} הירצה יהוה באלפי אילים ברבבות נחלי שמן האתן בכורי פשעי פרי בטני חטאת נפשי׃
{6:8} הגיד לך אדם מה טוב ומה יהוה דורש ממך כי אם עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם אלהיך׃
{6:9} קול יהוה לעיר יקרא ותושיה יראה שמך שמעו מטה ומי יעדה׃
{6:10} עוד האש בית רשע אצרות רשע ואיפת רזון זעומה׃
{6:11} האזכה במאזני רשע ובכיס אבני מרמה׃
{6:12} אשר עשיריה מלאו חמס וישביה דברו שקר ולשונם רמיה בפיהם׃
{6:13} וגם אני החליתי הכותך השמם על חטאתך׃
{6:14} אתה תאכל ולא תשבע וישחך בקרבך ותסג ולא תפליט ואשר תפלט לחרב אתן׃
{6:15} אתה תזרע ולא תקצור אתה תדרך זית ולא תסוך שמן ותירוש ולא תשתה יין׃
{6:16} וישתמר חקות עמרי וכל מעשה בית אחאב ותלכו במעצותם למען תתי אתך לשמה וישביה לשרקה וחרפת עמי תשאו׃
{7:1} אללי לי כי הייתי כאספי קיץ כעללת בציר אין אשכול לאכול בכורה אותה נפשי׃
{7:2} אבד חסיד מן הארץ וישר באדם אין כלם לדמים יארבו איש את אחיהו יצודו חרם׃
{7:3} על הרע כפים להיטיב השר שאל והשפט בשלום והגדול דבר הות נפשו הוא ויעבתוה׃
{7:4} טובם כחדק ישר ממסוכה יום מצפיך פקדתך באה עתה תהיה מבוכתם׃
{7:5} אל תאמינו ברע אל תבטחו באלוף משכבת חיקך שמר פתחי פיך׃
{7:6} כי בן מנבל אב בת קמה באמה כלה בחמתה איבי איש אנשי ביתו׃
{7:7} ואני ביהוה אצפה אוחילה לאלהי ישעי ישמעני אלהי׃
{7:8} אל תשמחי איבתי לי כי נפלתי קמתי כי אשב בחשך יהוה אור לי׃
{7:9} זעף יהוה אשא כי חטאתי לו עד אשר יריב ריבי ועשה משפטי יוציאני לאור אראה בצדקתו׃
{7:10} ותרא איבתי ותכסה בושה האמרה אלי איו יהוה אלהיך עיני תראינה בה עתה תהיה למרמס כטיט חוצות׃
{7:11} יום לבנות גדריך יום ההוא ירחק חק׃
{7:12} יום הוא ועדיך יבוא למני אשור וערי מצור ולמני מצור ועד נהר וים מים והר ההר׃
{7:13} והיתה הארץ לשממה על ישביה מפרי מעלליהם׃
{7:14} רעה עמך בשבטך צאן נחלתך שכני לבדד יער בתוך כרמל ירעו בשן וגלעד כימי עולם׃
{7:15} כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות׃
{7:16} יראו גוים ויבשו מכל גבורתם ישימו יד על פה אזניהם תחרשנה׃
{7:17} ילחכו עפר כנחש כזחלי ארץ ירגזו ממסגרתיהם אל יהוה אלהינו יפחדו ויראו ממך׃
{7:18} מי אל כמוך נשא עון ועבר על פשע לשארית נחלתו לא החזיק לעד אפו כי חפץ חסד הוא׃
{7:19} ישוב ירחמנו יכבש עונתינו ותשליך במצלות ים כל חטאותם׃
{7:20} תתן אמת ליעקב חסד לאברהם אשר נשבעת לאבתינו מימי קדם׃